ריג

והנה ע"ז נא' והי' בשמעו את דברי האלה דהיינו כל הצ"ח קללות¹⁴¹ הכתובים לעיל, והתברך¹⁴⁰ שהוא מקור כל הברכות שהו"ע כתר דקליפה לאמר שלום יהי' לי מפני שאינו מאמין בעונש, וזהו רק בדבור אומר כן כדרך כל המפקירים א"ע שמתפאר בלשונו לאמר שלום כו', אבל בלבבו עושה הסכם גם על הצד השני, ולכן נא' ע"ז לא יאבה הוי' סלוח לו¹⁴² דהיינו שהכתוב מפליג עד היכן הפגם שלו שפוגם ברצה"פ שבנפשו וממילא לא יעורר למעלה בחי' רעדכ"ר שמשם יומשך סליחת עוונות ביוה"כ עכ"י¹⁴³ אפי' לפגם ל"ת שהוא המוחין אבל מ"מ מאחר שע"י גורל שהוא מס"נ ובעבודה הוא קבעומ"ש מעורר בנפשו בחי' רצה"פ וכן למעלה מעורר את בחי' רצה"פ שהוא לפני הוי' שהוא התלבשות א"ס בע"ס ולכן משם תטהרו. אבל זה שפורק עומ"ש בהפקירות הלא פוגם הוא גם את רצה"פ שבנפשו וא"כ לא יהי' רצון למעלה לסליחת עוונות כנ"ל. וזהו לא יאבה ה' סלוח לו, ומ"מ לא כתיב לא יסלח לו ה' כי באמת אין לך דבר שעומד בפני התשו'¹⁴⁴ ואפי' הפר"ע הנ"ל רק שצריך לעורר תשו' עמוקה יותר דהיינו בחי' עתיקא דעתיקין שלמעלה מבחי' רעדכ"ר כמו ע"י תשובת ראב"ד שא' שמים וארץ בקשו עלי רחמים¹⁴⁵, דהפי' שהלך בין שני הרים גדולים להיות ממארי דחושבנא¹⁴⁶ ולפשפש כחות נפשו אולי נשארו אצלו כחות בלתי פגומים שלא השתמש בהם באיזה עבירה וממילא לא פגם למעלה באיזה ספי' עליונה, וידוע בשם הבעש"ט ז"ל שכשאני תופס בקצה מן האחדות¹⁴⁷ הריני תופס בכולו, א"כ יוכל מעתה לעורר בנפשו אותו הכח שלא פגם עדיין ויתדבק לאותה הספי' למעלה וממילא יתוקן הכל כנ"ל.

וזהו שמים וארץ שהם נו"ה, חמה ולבנה ת"ת ומל'¹⁴⁸ שלכולם אמר בקשו עלי רחמים דהיינו כמו שמפרש בח"א¹⁴⁹ שאמר לעצמו והשיב לעצמו דהיינו שבדק ופשפש בעצמו בכל העשר כחות שלו שהם כדוגמת ע"ס עליונות אולי נשאר אצלו איזה כח שלא פגם עדיין, והשיב לעצמו מקראות המורים על פגם הספי' המכוונים כנגד כחות נפשו שנשתלשלו משם כמו כי שמים כעשן נמלחו כו', שמפרש בת"ז שקאי על זו"נ דקליפה, דהיינו שנתן תוס' יניקה לשמים וארץ של ההיפוך, עד שאמר א"כ אין הדבר תלוי אלא בי, דהיינו שלאחר שמצא שכל ציור קומת נפשו מכף רגלו ועד כו' אין בו מתום¹⁵⁰, אמר א"כ לא נשתייר בו אלא נקודת