שה

תשובה¹⁵⁹, שבחי' עול הוא בבחי' מל'¹⁶⁰ ולזה נק' בזוהר רגלא רביעאה¹⁶¹ כו', וע"ז כתיב היתה לראש פינה כו' והיינו לעתיד יתעלה דוקא בחי' מל' שהוא בחי' אבן הנ"ל ויהי' לראש פינה, והיינו כשיהי' שלימות הבירור אז דוקא בחי' החשך של מדת המל' יתהפך לאור והיינו לאהפכא חשול"נ דוקא וכנ"ל ואז היתה לראש פינה כו' היינו שאז דוקא בחי' החשך של בחי' המל' שהיום הוא כח המחשיך ומסתיר ומעלים שיתהווה היש גשמי אבל לעתיד הלא דוקא כל הגילוים של עצמותו יתגלה ע"י בחי' מל' דוקא וכמאמר ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך, היינו מעשיך שהוא בחי' נשמות בעשי' גשמי' ובגוף גשמי ירגישו בחי' אתה ה' לבדך כו', וזהו א"ח עט"ב¹⁶² שקאי על בחי' מל' דוקא כידוע, והיינו כנ"ל שדוקא בחי' החשך בעצמו יאיר, שזהו יתרון האור מן החשך דוקא כנ"ל כשנתגלה הפנימי' של החשך ששרשו עד רום המעלות באור עצמותו ית', שזה שייך לומר ג"כ על בחי' מל' כידוע המאמר בזוהר כ"ע איהו כתר מל'¹⁶³ דוקא, ובחי' כתר עליון הוא עד רום המעלות כו' כידוע במ"א באריכות.

ועוי"ל בד"א שזהו הטעם הנאמר כי לע"ל כשיתנו הכוס לברך להאבות לאברהם ליצחק וליעקב לא ירצו לברך כמבואר אבל כשיתנו לדוד יאמר לי נאה לברך¹⁶⁴ ואני אברך, והיינו הטעם כנ"ל כי דוקא דוד שהי' מרכבה לבחי' מל' היינו לאהפכא חשוכא לנהורא הוא דוקא שייך לבחי' הכוס דלעתיד, שהוא דוקא בחי' אבן שיאיר ע"ד אבנים טובות כנ"ל, שזהו כללות התומ"צ שנעשים דוקא בגוף גשמי ובקלף גשמי ובצמר גשמי, שלעתיד יאירו בכללות נש"י, וא"כ היוצא מכ"ז שעיקר המכוון של כללות התומ"צ הוא דוקא לאהפכא חשול"נ שהחשך בעצמו יאיר בבחי' גילוי אור חדש שעומד בהעלם דחשך הגוף גשמי וקלף וצמר גשמי שע"י נר מצוה ותו"א נתאחד עם החשך התחתון ומהפכו לאור שזה הי' תכלית המכוון למעלה, ובזה ממילא נשלם הכוונה עליונה שנתאווה להיות לו דירה בתחתונים¹⁶⁵ לו ממש, ובחי' דירה ממש, וכמ"ש ושכנתי בתוכם¹⁶⁶ כו' בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך לב כאו"א כמאחז"ל, והיינו כשמטהר מוחו ולבו וממשיך בהם אור התומ"צ, אז נעשה משכן ומכון לשבתו ית' וכמ"ש אוה למושב לו¹⁶⁷, ולזאת ראשית כל צריכים לטהר הגוף ונה"ב מכל מיני לכלוך ורע וע"ד דוגמא דירה למלך ראשית צריכים לנקות אותה מכל מיני לכלוך וצואה כו', אשר בלא זה אינה ראוי' לדירת המלך כלל.