תנ

המה בבחי' כחות מוגבלי' [פי' שהמה עושים הגבול בבי"ע אבל לא ח"ו שהמה בבחי' גבול בעצם כו'], אשר לזאת נתברר כח הרשימו הנ"ל ונמדד על איזה אופן שיהי' גילוי' באופן מוגבל דייקא, וזהו ענין גליף גליפו שהוא ענין פנימי' הכתר וחיצוניותו, ופנימי' הכתר הוא הא"ס פי' העלם כל עצם כח הא"ס להיות נתפס בהעלם ולא בגילוי, ומה שנגלה כחו העצמי להמצא באופן מוגבל זהו חיצוניותו ונק' חכ' שבכתר בחי' בוצינא דקרדוניתא קו המדה¹⁰⁷ כו' וזהו שרש וראש לנאצלים כו' [והוא ע"ד הנ"ל במשל הב' ענין העלם אור השכל להיות נמצא צורך השפעת המקבל, ובמשל הא' הוא בחי' שרש אותיות המח' ואותיות הדיבור כמ"ש חקוקי' בעצם הנפש והיינו אופן הציור בנפש על איזה אופן יהי' נמשך ונתגלה בגוף שמוכרח להיות ע"י העלם כל אור הנפש [כי מצד עצם התפשטותו יכול להחיות כמה גופים באופנים אחרים כו' וד"ל] ולהתגלות באופן פרטי שזהו נמשך מצד הרגשת הנפש שלימות ותועלת שיקבל מירידתו בגוף דייקא שזהו המביאו לידי התפשטות אור שזהו ענין שתי הנקודות דקמץ ופתח כו' וד"ל. ..].

והנה שתי החקיקות הנ"ל שנק' גליף גליפו נק' אותיות החקוקי' כי אפי' בחי' חיצוני' הכתר הנק' חכ' שבכתר היינו מה שנמדד כח העצם על איזה אופן יתגלה, אך מה שבא אח"כ לידי גילוי בחכ' ובינה להיות נק' חכים ומבין שזהו להעשות מקור לנבראי' כו' וכמאמר אנת הוא דאפיקת¹⁰⁸ עשר תיקונין זהו בחי' אותיות הכתובים ונק' ס"ת כי תורה הוא בחי' חכ' וספר הוא בחי' התגלות החכ' בבינה שזהו יחוד חו"ב שנמשך מבחי' הכתר ע"י שערות וזהו הכל תלוי במזל¹⁰⁹ כו'. והנה מבחי' חו"ב הנ"ל לא הי' יכול עדיין להתהוות השתלשלות עד שנתצמצם מחו"ב למדו' דייקא וכמאמר ששת ימים עשה ה'¹¹⁰ שית יומין עילאין דבהון דייקא עביד קוב"ה שמיא וארעא. והנה ע"ס דאצילות המה כמשל אותיות הכתובים שהמה נבדלי' ומתאחדי', כך למעל' ע"ס דאצילות המה בריחוק נבדל מן העצמו' ובבחי' דילוג הערך לגבי עצמו' רק אעפי"כ מתאחד כח העצמו' בהם בתכלי' להוות ע"י נבראי' מאין ליש [יעוין באגה"ק בענין איהו וחיוהי¹¹¹ כי הוא לבדו כל יכול להוות בחי' יש מאין ואפס המוחלט בלתי עילה אחרת קודמת ליש הזה כו'], וזהו מ"ש הרמב"ם הוא היודע והוא המדע¹¹² כו', וזהו ענין יחיד ואחד כי יחיד הוא בבחי' הכתר ואחד הוא בע"ס דאצי' מחכ' ולמטה וכנ"ל [... ולכן נמשלים ג"כ לבחי' אותיו' השכל והמדות שיש בהם צד חקיקה מצד חיות הנפש הנמשך בהם רק למע'¹¹³ בבחי'