טז

וד"ל. ..). אך ברכת הדיוט הוא מלמטה למעלה כו' (... פי' כנ"ל שמט"ט שרו ש"ע נק' הדיוט לגבי מארי' כו' והוא הכולל דכל הנשמות ומלאכים דבי"ע¹⁵⁶.

והנה בברכת יוצר נאמר וכולם פותחים כו' ומברכים ומשבחים כו', נמצא שמה שהנשמות עולים ונכללים בבחי' המל' דאצי' בבחי' ביטול נק' זה ברכה לגבי בחי' המל' מצד שמוסיפים בה כח ועוז ע"י ביטול ועלי' זאת כו', וכן א' בזהר¹⁵⁷ בביאור על מאמר נשמת כ"ח ביומא דחול איהי מקבלא ברכאן משאר נשמתין דקא מברכין לה מתתא שעליות מ"ן¹⁵⁸ נשמות דבי"ע במל' דאצי' נק' ברכה לגבי המל' מצד שמוסיפים בה כח ועוז עי"ז כמ"ש תנו עוז לאלקי'¹⁵⁹ כו' וזהו ברכת הדיוט כו', משא"כ ברכת חתנים וברכת כהנים הם נשמות גבוהות הנמשכים מבחי' חי העולמים וברכתם הוא מלמעלה למטה (... ונמצא שבכלל ברכת חתנים וכהנים וברכת הדיוט הם בכלל בחי' מ"ן ומ"ד כו' וד"ל. ..). ומעתה יובן ענין מארז"ל ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין כו' כי עיקר החתן הוא הת"ת¹⁶⁰ שהשלום¹⁶¹ שלו בחי' יסוד וידוע שבחי' היסוד דווקא בכחו לברר¹⁶² בחי' המל' דאצי' כנ"ל בענין נשמתא דפרחא כו' לכן אית לה רשו לברכא כו', והיינו מצד שביסוד נכלל כל האורות עליונים אפי' בחי' פנימי' עתיק, אך מתי מאיר בו מפנימי' עתיק כו' היינו כשנכלל מכל הי"ס ביחד דייקא אז מאיר בו מפנימי' עתיק כו' (... כי קוב"ה לא שריא אלא באתר שלים¹⁶³ כו'. ..), ולכן ברכת חתנים בעשרה כי כשיש עשרה מישראל למטה בהסיבה אחת אז נעשה כן למעלה שכל הע"ס נכללים בבחי' הת"ת שהוא עיקר החתן וממילא שורה בו משלימות העליון דפנימית עתיק ואז נעשה חפץ בכל הי"ס להשפיע וכולם נכללים בבחי' הת"ת והיסוד להשפיע לבחי' המל' (... כמ"ש בזהר כמה דבר נש מתייחד בכל רמ"ח אברי' דילי'¹⁶⁴ כו'. ..) ולכן כל הי"ס נק' בשם חתנים ע"ש תשוקת ירידת השפע למטה ואז הת"ת ממשיך כח ועוז לבחי' המל' שתוכל לעלות ולהתייחד כנ"ל, ולכן בעשרה דוקא אז יש לו כח לברר את המל' כענין נשמת כל חי הנ"ל, וחתנים מן המנין