תפז

הוא למעלה משני הבחי' דעלמא דאתגלייא דמל' ועלמא דאתכסייא דבינה¹⁶² ולכן כאשר מאיר הוא פועל הגילוי בעלמא דאתגלייא כמו בעלמא דאתכסייא בלי שום שינוי כלל וד"ל (... וזה"ע המבואר בזהר תרומה דקכ"ו ע"ב בענין קנאת סופרים אסגיאו משיכו דחכמתא עילאה לגבייהו היינו שיומשך החכמה עילאה בתוס' וריבוי שהוא המשכת עצמי' חכמה עילאה ולא הארה בלבד כסדר ההשתלשלות כו' וד"ל. ..).

ומעתה י"ל ענין ב' מיני הילוך דבחי' פנים ובחי' אחוריים כי הנה יש ב' מיני נשמות הא' בחי' נשמות הגבוהות מבחי' אצי' שאצלם בחי' נקודת הלב שהוא בחי' רעו"ד הוא בבחי' גילוי ממש והן הנק' עושין רצונו של מקום כי אצלם מאיר עצמות¹⁶³ האהבה דבכל מאדך והם תמיד בבחי' כלות הנפש לעצמות אא"ס המלובש בי"ס דאצי' ולכן פועלים למעלה ג"כ גילוי רצה"ע שהוא בחי' עצמות הסובב שיתגלה בבחי' ממכ"ע בבחי' גילוי ממש והיינו להיות שפועלים בעצמם בחי' שוב אחר הרצוא דאהבה דכל מאדך¹⁶⁴ לקבל עליהם עומ"ש ולבטל רצונם (... שהוא בבחי' כלות הנפש כנ"ל)¹⁶⁵ מפני רצון ה' להיות לו דירה בתחתונים ואז נתהפך הרצוא עצמו לשוב (ע' בב"ז פ' תזריע¹⁶⁶ ) והיינו שהאהבה כרשפי אש שהיתה מתחלה אצלם בבחי' רצוא עתה מתלבשת היא בתומ"צ ללמוד תורה ולקיים מצותיו באהבה עזה כו'. ..), ולכן ממשיכים עצמות הסובב לבוא לידי גילוי למטה בבחי' ממכ"ע כי ע"י הרצוא יתעורר עצמות הסובב שבהעלם לבוא לידי גילוי¹⁶⁷ וע"י השוב הוא נמשך למטה כו', ולכן מאיר אצלם ד' אותית דשם הוי' כסדרן היינו מתחלה מאיר אצלם בחי' אהבה דבכל מאדך שהוא בחי' ה' ראשונה דשם הוי' (... וכוללת בתוכה בחי' יראה עילאה שהוא בחי' יו"ד דשם הוי' כי ואהבת את¹⁶⁸ כו' תיבת את מרבה בחי' יראה כו' כמבואר ברשימה דיונתי הנאמר בשנת תר"ב ¹⁶⁹... ), ואח"כ נמשך אצלם בחי' ו"ה דשם הוי' שהוא לימוד התורה וקיום המצות והוא¹⁷⁰ פרשה ראשונה דק"ש ובנשמות אלו מדבר בפ' ראשונה דק"ש לכן אמר מתחלה ואהבת את כו'¹⁷¹ בכל מאדך שזהו בחי' ו"ה¹⁷² כנ"ל, ואח"כ והיו הדברים האלה¹⁷³ כו' ושננתם¹⁷⁴ כו' שהוא בחי' וי"ו דשם הוי', ואח"כ וקשרתם¹⁷⁵ כו' שכולל כל המצות במעשה (כידוע דהוקשה כל התורה לתפילין¹⁷⁷ כו'¹⁷⁶ ) שהוא בחי' ה' אחרונה דשם הוי' כו' וד"ל.