שב

אבל הגילוי הנ"ל הוא מבחי' בלתי בע"ג וא"כ איך תוכל לקבל אותו, אבל לעתיד שהעולם יופשט מבחי' הגבלה וכמ"ש פרזות תשב ירושלים¹²², וגם כמאחז"ל נחלה בלי מצרים¹²³ וא"כ יתאחד אז הגבול ובחי' בלתי בע"ג והיינו שהגבול לא יסתיר אז על גילוי של בלי גבול כו', והיינו מפני שאז יאיר בחי' עצמותו ממש שלמעלה ג"כ אפי' מבחי' בבע"ג שנק' בחי' א"ס כו', ולזאת יתחבר בחי' הגבול שיאיר בו בלי גבול, וכידוע הענין על מ"ש והי' מספר בנ"י¹²⁴ כו' אשר לא ימד ולא יספר כו' כידוע.

ובזה יובן ממילא הענין של יפה שעה א'¹²⁵ בתשומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וכנ"ל, וגם כידוע הענין בשם אדמו"ר האמצעי נבג"מ על הפסוק שמח נפש עבדך¹²⁶ כי אליך ה' נפשי אשא כו' שביקש דוד זאת בגילוי דלעתיד שהוא בחי' עונג הנעלם בעצמותו ית', שמאיר היום בעוה"ז דייקא בעת עשיי' המצוה דוקא כמאחז"ל נחת רוח לפני¹²⁷ שאמרתי ונעשה רצוני כו' בחי' נעשה דוקא שהוא בגוף גשמי ובקלף גשמי כו' וגם זהו"ע הידוע שהעיקר כדעת הרמב"ן שעיקר קבלת השכר של המצות יהי' דוקא בעולם התחי' שיחי' הגוף גשמי¹²⁸ דוקא, וכל הנשמות שהיו בג"ע אפי' נשמות האבות ונשמת משה רבינו שהם יותר משלשה אלפים שנה בגעה"ע ומתענגי' שם בעילוי אחר עילוי יצאו מג"ע ויתלבשו בגופים גשמים דוקא, וזהו עיקר הקבלת שכר שלהם והיינו שאז תרגיש נשמתם הגילוי של עצמותו שהאיר ונתאחד בהגוף גשמי דוקא בעת עשיית המצוה שהוא בחי' גילוי עצמותו כנ"ל, וא"כ אין לך קבלת שכר למעלה מזו כו' וד"ל. וא"כ היוצא מכל הנ"ל שהגוף גשמי ואברי' גשמיי' כו' שהוא חשך היותר אחרון של השתל', וכמאמר אחור למע"ב¹²⁹ כו', יתברר ויתלבן ע"י מעהמ"צ הגשמיי' שהאברי' גשמיי' בעצמם יתאחד ויוקלט בהם האור של עצמותו ית' עד שהם גופא יאירו לעתיד בעולם התחי' עד שהנשמה תקבל האור והשעשועי' דוקא מבחי' האור של אברי' הגשמיי' דוקא. וא"כ ז"ע לאהפכא חשול"נ היינו כנ"ל שהחשך בעצמו יאיר באור גדול כנ"ל, וזהו דוגמת אבנים טובים כנ"ל שהגם שהם בחי' חשך היותר אחרון כנ"ל נתאחד ונקלט בהם האור שהם בעצמם מאירים כו' כנ"ל אשר לזה הוא יקר המציאות יותר מכל החפצים שבעולם ועושים מהם בחי' עטרה וכתר למלך כו'. וכ"ה ע"ד דוגמא בחי' מצות שעש"ז נק' בשם מע"ט שהוא כמו אבנים טובות, דהיינו שהם טובים ומאירים כנ"ל וכמ"ש את האור כי טוב¹³⁰ כו', ובאמת נתהפך החשך לאור בעת עשיי' המצוה בעוה"ז דוקא כנ"ל, רק שהנפש לא תרגיש הגילוי כעת מפני שלא נזדכך העולם, וכמ"ש בתניא¹³¹ וז"ל הזהב כי¹³² לית מח' תפיסא בי' כו' כ"א כאשר תפיסא ומתלבשת בתומ"צ אזי היא תפיסא