טו
לו פנים145 כו'146, והיינו מחמת שמבחי' עצם החכ' או עצם הבינה יוכל להתהפך מחסדי' לגבורות ומגבורות לחסדים (... כמו כי יצר לב האדם147 מנעוריו, שמתחילה שמשה סברא זאת על גבורו' ודינין להביא מבול לעולם, ואח"כ מצד סברא זאת גופא אמר הוי' לא אוסיף עוד148 כו' כי יצר לב האדם כו' ולכן אין להאשימו בזה כו'. ..) וכ"ה ענין פנים חדשות שרשו ג"כ בבחי' פנימי' המוחין דחו"ב עילאין ושם שורה עצמות אא"ס ומשם נמשך השפע ליתן כח ועוז לבחי' הכלה שתוכל לעלות ולהתייחד כו', אך נק' אעפ"כ ברכת חתנים מצד שהשפע עוברת דרך החתן כו', ולכן נק' פנים חדשות כי פנים נק' בעת התלבשותם בבחי' חתן שהוא בחי' דכר, וחדשות נק' כאשר מתלבשים בבחי' הכלה בחי' המל' דאצי' ליתן לה כח ועוז לעלות ולכן נק' ל' נוק' כו', ונמצא שבחי' דכר ונוק' כלולים כחדא והוא ע"ד אילה שלוחה הנותן אמרי שפר149 שהנותן ל' דכר קאי על שרש התו' בבחי' שעשועים שאז הוא בבחי' דכר, ואילה שלוחה ל' נוק' קאי על התלבשות שפע התו' בדיבור שאז הוא בבחי' נוק', וכ"ה כאן כנ"ל, (... אך מה שביום החופה א"צ לפנים חדשות כי אז החתן בעצמו במעלה ומדריגה גבוה כו'150 מחמת חופתו ומתעלה151 לבחי' או"א עילאין שמשם מקור הברכות לכלה ולכן בכחו לברך את הכלה בלתי פנים חדשות כו'. ..), והנה ע"ד ברכת חתנים הוא ג"כ ענין ברכת כהנים כו' שהכהנים יש להם כח לברך לבחי' מקבל ליתן בה כח ועוז שתוכל לעלות ולהתייחד בבחי' המשפיע (... והמשכת השפע שהוא גוף היחוד הוא אח"כ בשים שלום. ..) כו' וד"ל.
והנה הטעם לכל הנ"ל מפני מה יש כח להחתן לברך את הכלה כו' וכן כהנים לברך את ישראל כו' הוא מטעם המבואר בזהר ע"פ נשמת כל חי תברך כו' דקאי על נשמתא דפרחא מחי העולמים152 לכן אית לה רשו לברכא להאי אתר כו', וכ"ה עד"ז בחתן מאיר בו נשמתא דפרחא מחי העולמים כנ"ל, וכן הכהן מאיר בו בחי' נשמה הנ"ל לכן יש בהם כח לברך את המל' הנק' שם כו' וד"ל (... כי חי העולמים הוא בחי' יסוד ז"א153 ובשרשו הוא בחי' פנימי' הקו ששרשו מבחי' אורך העצמי154 בחי' יחיד ממש, לכן נשמה כזאת יש לה כח לברך את בחי' המל' הנק' שם ואפי' בחי' מל' דא"ס הנק' שמך עליון מצד שרשה בבחי' יחיד שלמעלה מבחי' הנק' בחי' א"ס כידוע בשם הרה"מ נ"ע שעל העצמות לא יתכן לומר בחי' א"ס155 כו'
הערות
- 145. ר"מ. . ומראה לו פנים : ראה ערובין יג, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שמא. תו"ח שמות ח"א טז, ב ובהנסמן בהנ"ל.
- 146. כו' : ג: של טהור.
- 147. כי יצר לב האדם [ד ניתוסף: רע] מנעוריו : נח ח, כא.
- 148. לא אוסיף עוד : ראה נח שם. לקמן ביאור מאמר ד"ה והניף הכהן אותם ובהערה 54.
- 149. אילה שלוחה הנותן אמרי שפר : ויחי מט, כא. ראה פלח הרמון בראשית קלה, רע"א.
- 150. כו' : ג: כי.
- 151. ומתעלה : ג: נתעלה.
- 152. נשמת כל חי. . דפרחא מחי העולמים : פיוט נשמת. ראה זהר תרומה קלח, א.
- 153. חי העולמים. . יסוד ז"א : ראה זהר מקץ קצג, ב. יאיר נתיב למאו"א מערכת חי סכ"ד. שעה"י קלד, א.
- 154. אורך העצמי : ג: אור העצמות.
- 155. בשם הרה"מ נ"ע שעל העצמות לא יתכן. . א"ס : ראה אוה"ת נשא — כרך ד — ע' א'תלט [ובמהדורת תשנ"ה כרך א ע' 82] והוא הנחת ר' הלל מש"פ נשא תר"י יודפס בע"ה בספרו פלח הרמון בפ' נשא. לקמן מאמר ד"ה וידבר וכו' אלה הם מועדי תר"כ על יד הערה 48. ביאור ד"ה את שבתותי תרי"ב על יד הערה 11. פלח הרמון בראשית ז, ב. לך מד, סע"א. (מקץ קח, א). וארא ע' מ. ע' ס. יתרו ס"ע רסג. מג"א ר"ע שצו. ע' תו. ע' תיב. ע' תכא. שה"ש ע' 100. ע' 250. וראה שם קטז, סע"א בשם הרמ"ע ז"ל — ראה יונת אלם בהקדמה. פלח הרמון — להנ"ל — שער ד, פ"ג. תו"ח ויקהל ח"ב שפח, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.