תמז

וענין הרצון הזה הוא גילוי כח ההתפשטות שבשכל, והיינו מה שבטבע כל בר שכל וביכולתו להסביר שכלו לזולתו שזהו זיו שבאור השכל שדומה לאור העצמי שלו, כי כל כח שכלו יוכל להביאו לידי גילוי רק שכח ההתפשטות הוא בטל ונכלל בעצם האור של השכל, וכאן בא לידי גילוי מצד כשרון כלי המקבל הפועל נתינת עצמותו בהתפשטות דייקא, והוא הנותן כח בהתפשטות להיות נגלה היפך טבעה ליבטל וליכלל באור העצמי' כו'. וסיבת התעוררות הזה שהוא פניי'89 וסיבת הרצון הוא כשרון כלי המקבל, דהיינו מצד שמרגיש כלי המקבל שהוא כלי מוכן לקבל כל כח שכלו ונמצא שהוא ממצה כח עצמו במקבל, ומחמת זה יוכשר המקבל אצלו מאד עד שהוא מתקשר בעצמותו, וקשר זה נק' יחוד עצם המקבל עם עצם המשפיע בדרך עלי' [פי' במקום המשפיע כו'], וקשר ויחוד זה הוא מביא התעוררות של המשפיע ברצון להשפיע בכדי שיהי' נגלה יחוד וקשר זה של עצם המשפיע בעצם המקבל במקום המקבל כו'. ונמצא יש כאן ב' בחי', חיצוני' הרצון שהוא מקור האמיתי של ההשפעה כמשי"ת, ופנימי' הרצון שהוא הסיבה לחיצוני' הרצון שאינו רצון להשפעה כלל רק להתייחד עם המקבל כו'.

והנה הרצון להשפיע אע"פ שהוא המקור להשפיע מ"מ עדיין אינו מוגבל בו איכות ההשפעה ואופנה איך תהי', ויוכל להיות אופן סדר השפע בכמה אופנים שונים, ולכן צ"ל עוד התעוררות חדשה בעצם המשפיע להביא הרצון לידי פ"מ שזה לא יוכל להיות אם לא ע"י הגבלתו באופן א' בלבד ובאופן אחר לא תוכל להתקבל השפע, והתעוררות זאת פועלת העלם כל כח גילוי אור שכלו כמ"ש לעצמו עד שלא יתגלה רק נקודה פרטית לצורך השפעות המקבל, ופי' נקודה פרטי' אין הכוונה שכל הפרטים נעדרים ממנה, רק שהמה נמצאי' כולם בהעלם בנקודה פרטי' הזאת. ונמצא מה שאנו קורי' לה נקודה פרטי' הוא רק ע"ש גילוי' באופן פרטי אבל באמת נכלל בהעלם נקודה זאת כל הרחבת אור שכל הרב כמ"ש אצלו ממש ולא יחסר דבר ולא חצי דבר כלל וע"ד דוגמא כמו ששנו חכמים בלשון המשנה90 שלא נחסר מקיצור המשנה כל האריכות שבתלמוד כו' וד"ל [יעויין בבז"ק פ' אחרי91 ]. ונמצא שיש כאן שני בחי', הא' בחי' גילוי האור של השכל שיש בו העלם וגילוי, דהיינו שנתעלם כל האור של הרחבת השכל עד שלא נגלה רק אופן פרטי [וזהו ענין קוש"י ויוד עצמה וכמבואר בשם הרה"מ נ"ע92 שיש שם הוי' בהשפעת הרב לתלמיד כו' וד"ל], והב' עצם השכל המתעלם באופן פרטי הזה שהוא עצמות השכל שנתעלם בהעלם אחר העלם הוא הוא עצמו הנגלה בנקודה להיות מקור לשפע דייקא ונמצא שעצם השכל הנמשך הוא הכולל העלם וגילוי כא' כו' וד"ל.

הערות

  1. 89. פניי' : תיבה זו איננה ברורה. ואצ"ל: פנימי'.
  2. 90. ששנו חכמים בלשון המשנה : ע"פ אבות רפ"ו. ראה הקדמת הרמב"ם לפיה"מ ד"ה אחר כן ראה.
  3. 91. בבז"ק פ' אחרי : [ בביאור זהר הקדוש] ביאוה"ז עו, ד. ראה גם שה"א יד, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קמג. וש"נ. תו"ח ויקהל ח"ב תכד, א. המשך תרס"ו ע' תא.
  4. 92. בשם הרה"מ נ"ע : מובא גם בפלח הרמון שם. ראה לק"א — להה"מ — סקס"ו. או"ת ר"פ בלק.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.