תכח

וא"כ השמחה הוא מצד עצם המהות ולא מצד ההמשכה שנמשך ממנו שזהו"ע כוונת המצוה כו' ולעתיד תהי' מאיר בשלימות כנ"ל, אך עכשיו לא תוכל להאיר בחי' זאת בשלימות רק הביטול בדרך עמל בלבד שהוא בחי' הביטול לבחי' בעהר"צ וכמו בשעת מ"ת שהקדימו ישראל נעשה לנשמע¹¹⁴ שזהו בחי' הביטול לבעהר"צ¹¹⁵ כידוע אך בשבת שמאיר מעין לע"ל¹¹⁶ אז מאיר בחי' עונג מביטול זה שלגבי בעהר"צ והו"ע נשמה יתירה¹¹⁷ שהוא התגלות רצה"ע הנק' רעדכ"ר בבחי' תענוג וכידוע בענין נשמת כל חי נשמתא דפרחא מחי העולמים [שהוא בחי' א"ק¹¹⁸ כו'] אך כ"ז הוא הארה מעין לע"ל אבל לעתיד תאיר בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום בבחי' או"ח מעצמות המהות דא"ס עצמו [שלא הי' בגדר אור מעולם כלל וזהו למע' מאור הגנוז¹¹⁹ שהי' בגדר אור רק שנגנז ואח"כ נתגלה מגניזותו ולא נק' בשם אור חדש עדיין כו' וד"ל] וזהו"ע מקדשי שמך כו' שממשיכים ע"י המצות בחי' קדושת העצם ממש לבחי' שמך העצמי' שהוא בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום [והיום לעשותם¹²⁰ שמכינים גילוי אור הזה ולע"ל יתגלה ויהי' הקיבול שכר כו']. והנה בחי' זאת נק' נשמות חדשות¹²¹ שהוא בחי' גילוי אא"ס מ"מ¹²² שלפני הצמצום בבחי' התחדשות אור, אך ידוע דהנשמה אעפ"י שהיא בחי' גילוי אא"ס מוכרח להתלבש בתחילה בבחי' הטיפה דמ"ן ומ"ד שנמשך מבחי' משפיע ומקבל שעי"ז תוכל להתגלות אח"כ למטה בבי"ע ובבחי' הגוף כו'. וזהו ונתנה הארץ בחי' המל'¹²³ דאצי' יבולה שהוא בחי' העלאת מ"ן ואח"כ ועץ השדה הוא בחי' אדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א דאצי' שנק' עץ¹²⁴ השדה וכמאמר כי האדם עץ השדה¹²⁵, יתן פריו בבחי' המשכת מ"ד ואז יתלבש בזה בחי' המשכות נשמות חדשות שיתגלו לע"ל כו' וד"ל.