שא

ישראלי מניח את התפילין ע"ג הראש או קורא בס"ת או שארי מצות כמו נתינת הצדקה וכה"ג הרי נתאחד אור האלקי במוחו ולבו הגשמי' של הגוף גשמי שהוא חשך היותר תחתון כמבואר בתניא שמצד הגוף אפי' יתוש קדמך¹¹¹ כו', והם מתאחדים ממש באור האלקי וכמ"ש בתניא שהיד הגשמי¹¹² הנותן הצדקה והרגל גשמי שמהלך לדבר מצוה נעשים מרכבה לרצה"ע שהוא בחי' סוכ"ע שלא בהסתר פנים כלל כו' ע"ש, וגם כמבואר בפכ"ג בתניא וז"ל הזהב וא"כ החכמה שהיא התורה כו' והיא היא רצונו ית' הנק' סובב כל עלמין שהיא בחי' מה שאינו יכול להתלבש בתוך עלמין רק כו' בבחי' מקיף והיא היא המתלבשת בנפש ולבושי' בבחי' גילוי ממש כו' ואע"ג דאיהו לא חזי כו' ומשום הכי יכול לסבול משום דלא חזי משא"כ בעליונים כו', ועוד שם בפ' הנ"ל וז"ל, ומזה יוכל המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בעסקו בתורה כשיתבונן איך שנפשו ולבושי' שבמוחו ובפיו הם מיוחדים ממש בתכלית היחוד ברצה"ע ואא"ס ב"ה ממש המתגלה בהם מה שכל העולמות עליונים ותחתונים כל"ח קמי' כאין¹¹³ ואפס ממש עד שאינו מתלבש בתוכם ממש אלא סוכ"ע בבחי' מקיף כו' רק איזה הארה כו' שלא יתבטלו במציאות לגמרי כו' ע"ש, עכ"ל הזהב. הרי נוכל להבין מזה שבחי' אור עצמותו ממש מתאחד ממש במוחו ובפיו ואברי' הגשמי' של הגוף ונה"ב, וע"ז מורה ל' יחוד ר"ל שנתאחד ממש בלי הסתר פנים כלל.

וזהו"ע ברכת המצות שמברכין אק"ב וצונו כו', קדשנו דוקא שבחי' קדש העליון עד רום המעלות מאיר בגילוי בגוף גשמי שלזה מורה ג"כ הלשון וצונו שמורה צוותא¹¹⁴ והתחברות כו' כידוע, וגם זהו"ע מאחז"ל שכר מצוה מצוה¹¹⁵, שידוע הפי' של אדמו"ר הזקן נבג"מ שתכלית הקבלת שכר של המצוה הוא המצוה גופא, שהפי' הוא כי לעתיד כשיוסר הכנף ולבוש של המצות שמסתירים כעת וכמ"ש ולא יכנף עוד מוריך¹¹⁶ וגם כמ"ש ונגלה כבוד ה'¹¹⁷ כו' שהפי' הוא בחי' לבוש, כמאחז"ל ר' יוחנן קארי למני' מכבדותא¹¹⁸, והיינו שיוסר הלבוש של התומ"צ ויתגלה ש' הוי' העצמי' שמלובש בתומ"צ שהאיר ונתייחד במוחו ואברי' הגשמיי' דייקא בעת עשיית המצוה בעוה"ז דוקא וא"כ כשתרגיש הנשמה לעתיד הגילוי הזה של עצמותו זהו תכלית של הקבלת שכר שאין למעלה הימנו אפי' בג"ע עליון עד רום המעלות שאין נהנין אלא מזיו¹¹⁹ תורתן ועבודתן כידוע, אבל עצם הגילוי של התומ"צ שנתייחד בהגוף גשמי בעת עשיי' המצוה כנ"ל זה לא תוכל להתקבל כי הרי גם הג"ע הוא מוגבל וכמאמר כל צדיק יש לו מדור¹²⁰ כו' וגם ש"י עולמות¹²¹ כו',