רח
אור כמו בשמחת בנו יחידו, או כשניצול מן הסכנה וכדומה, או שמזכין אותו מלמעלה בשמחה של מצוה כמו לא הוה פסק חוכא מפומי'105 כו', אבל למעלה אינו מובן מאחר שנתינת עצמותו הי' באופן שלא יתגלה בעולמות רק רצון הפרטי המלובש בע"ס, איך ובמה פועלים שיאיר בחי' רעדכ"ר).
אך הנה ע"ז נאמר גם את העולם נתן בלבו של אדם106, שע"י שהאדם מעורר בעצמו כחות הנעלמים והפשוטים יעורר למעלה ג"כ בחי' רצה"פ שיאיר בעולמות ומשם יומשך סליחת עוונות, ולזה צוה השי"ת שביום המיוחד לסליחת עוונות יפיל הכה"ג גורל על הקרבן, דהנה הגורל בנפש האדם הוא נתינת עצמותו למעלה מן הטו"ד, רק התעוררות רצון הפשוט, דהלא בדבר שהשכל מחייב לעשות באופן זה דוקא, או שהמדות שבלב מטין לצד א' דוקא לא יפיל הגורל, אם לא בדבר שהוא מסופק ואין לו שום הכרע לא בשכלו ולא במדותיו איך לבחור, אז מטיל הגורל, והרי בשעה שיוטל הגורל יש לו רצון פשוט בהשתוות על שני הצדדים דבר והיפוכו בהשוואה, והוא נותן א"ע שכשם שיצא ע"פ הגורל כן יטה רצונו בהחלט, נמצא שהטלת הגורל הוא התעוררות רצה"פ ונתינת עצמותו למעלה מן הטו"ד, ובפרט שהגורל של כה"ג הי' נוגע לחיות הכללי של נש"י ברוחניות וגשמיות, כי אם הי' הגורל של שם עולה בשמאל ח"ו הוא סימן רע ח"ו, וכמארז"ל שבמ' שנים האחרונים107 הי' עולה גורל של שם בשמאל כו' ואמרו מקדש מקדש יודעים אנו בך שסופך ליחרב, משא"כ בכל השנים הי' גורל של שם עולה בימין108, ועכ"ז לא הי' רשאי הכה"ג ליטול בבחירתו הגורל של שם בימין, או איזה תחבולה בכדי שיעלה הגורל של שם בימין רק אדרבה טרף בקלפי109 והעלה ב' גורלות כו', נמצא שהי' מבטל רצונו לגמרי ומעורר בנפשו רצה"פ שיהי' שוה אצלו חיות של כללות נש"י והיפוכו ח"ו בהשוואה ע"ד אם כה יאמר לא חפצתי110 כו', והוא הי' שלוחן של כל ישראל כמאמר קהל עדתנו עליך יסמוכו111, נמצא שכשם שע"י הגורל הי' מוצא בנפשו רצה"פ ע"ד מס"נ ממש, כן הי' מעורר אצל כל ישראל המצפים לסליחה ג"כ רצה"פ ומס"נ כזה, ולכן עי"ז מעוררים למעלה ג"כ בחי' רצה"פ רעדכ"ר ששם אין מעשה התחתונים תופס מקום כלל, וכחשיכה כאורה112 ממש, ולכן מצותן שיהיו שוין כו' לרמז על בחי' זאת שלהוי' שהוא ע"ס דקדושה ולעזאזל שהוא עשר כתרין דמסאבותא שוין ממש.
הערות
- 105. לא הוה פסק חוכא מפומי' : ראה ברכות ט, ב.
- 106. גם את העולם נתן בלבו של אדם : קהלת ג, יא [ושם: בלבם].
- 107. שבמ' שנים האחרונים : ראה יומא לט, ב.
- 108. בימין : א ניתוסף: וידוע שלא למגנא איתעביד ניסא מחמת שזה היה נוגע לחיים של כו'.
- 109. טרף בקלפי : יומא לט, א.
- 110. אם כה יאמר לא חפצתי : שמו"ב טו, כב [ושם: ואם — ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' קמז].
- 111. קהל עדתנו עליך יסמוכו : תכנת כל אלה (סדר עבודה ליוכ"פ).
- 112. וכחשיכה כאורה : תהלים קלט, יב. ראה לקו"ת צו יב, א. סידור סדר הגדה רצז, רע"ד. עט"ר דרוש לעשי"ת ע' נא. סה"מ תרכ"ז ע' תצד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.