קטו

ההשתחוואה הוא בבואו לפני המלך דווקא בקרוב שאז הוא בטל ממציאותו עד שאינו מרגיש הביטול גופא משא"כ בק"ש הוא רק ביטול היש לאין בלבד כו' וד"ל.

והנה זהו היתרון בתפלה מבק"ש, ועתה יש להבין היתרון שבק"ש עד שחיובה מדאורייתא, והיינו מפני שעיקר פנימיות הרצון האלקי' היא בבחי' ביטול היש מצד מעה"ת98 דווקא שיעשו בעצמם היפוך החשך לאור ובחי' זאת הוא המעלה מ"ן דוקא לעורר בחי' אלקות מבחי' הרוממות שיהי' נמשך למטה וכמשל צפור המדברת99 דווקא שפועל הפנת המלך אליו מן הרוממות שלו ואעפ"י שהשרים ועבדו דיבורים100 יותר נאה לא יפעלו השפלת הרוממות להיות נפנה לקוראו והיינו מצד שהוא דבר מחודש שבע"ח ידבר כו', כן למעלה הביטול דנר"ן אעפ"י שהוא בחי' חי המדבר היא עיקר ההעלאה וממילא יהי' ההמשכה דש"ע שהיא בחי' אדם המדבר (שהוא ענין הביטול שבעצם הנשמה הנק' חי' יחידה כו' וד"ל).

ועתה יש להבין מ"מ מי שתורתו אומנתו פטור מן התפילה ואעפ"כ מפסיק לק"ש והענין הוא

הערות

  1. 98. מעה"ת : מעשה התחתונים.
  2. 99. צפור המדברת : מובא בלקו"ת במדבר כ, א: וכמ"ש בלק"א בשם המגיד נ"ע. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רפח. תו"ח וישלח קצ, א ובהערה 5. שה"א עט, א. סה"מ תרכ"ז ע' נא וע' רצג־ תרכ"ט ע' ג־ תרל"ג ח"ב ע' תקיד־ תרל"ב ח"א ע' קסט ובהנסמן בהנ"ל. — באוה"ת בשלח ע' שצא: ”שנמצא מבטא לעוף הזרזיר והפעפוגאי" ולהעיר ממאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תלה: ”העוף (הנק' פייגל) לדבר".
  3. 100. ועבדו דיבורים : אולי צ"ל: ועבדיו דיבורם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.