תקל
עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב ולכן החזיר לבני דורו בתשובה [כי מתחילה היו עובדי הבעל כו'] עד שאמרו ב"פ הוי' הוא האלקים105, וב' פעמים הכוונה שהרגישו בחי' עצמות אא"ס אשר שם הוי' כאלקים יחשב, ונמצא שבחי' אלי' הי' מעין הבחי' הנ"ל שיאיר בתחה"מ, ולכן יהי' הוא המבשר לתחה"מ, רק ההפרש הוא שהוא עלה השמים מלמטה למעלה ובתחה"מ יומשך למטה בעפר הגשמי, וראי' לזה כי עוה"ב יהי' לנשמות בגופים106 ואעפ"כ אין בו לא אכילה ושתי'107 והיינו מחמת שיתגלה בחי' סוכ"ע ויוכל הגוף הגשמי להחיות מבחי' אלקות כו'. וזהו מה שלקח במשכון הוי"ו דאלי' שהוא בחי' העלי' שלו מלמטה למעלה שהוא בחי' העלאת מ"ן לבחי' סוכ"ע שמבחי' זאת יתגלה אח"כ ההמשכה מלמעלה למטה בתחה"מ להחיות הגוף גשמי שזהו בחי' הוי"ו דיעקב כו' וד"ל.
וזהו וזכרתי את בריתי יעקב שהוא התעוררות העצמי' דסוכ"ע שלפני הצמצום, אך בחי' זאת יאיר ג"כ בשני היחודים דשילוב הוי' באדני ואדני בהוי' [כי אעפ"י שיאיר בחי' גבוה יותר מ"מ גם הם לא יתבטלו ממציאותם ובהם גופא יאיר בחי' הנ"ל] שזהו בריתי יצחק ובריתי אברהם, כי הנה מבואר במדרש108 ויקרא אלקים לאור יום109 זה אברהם ולחשך קרא לילה זה יצחק כמא' ותכהנה עיניו110 כו' כי יצחק הוא בחי' הגבורה מקור בנין המל' להיות נבראים בבחי' יש נפרד, אך עיקר הכוונה להמשיך בחי' גילוי אלקות בבחי' היש שמזה נעשה בחי' תענוג למעלה שנק' בחי' צחוק כמשל הצחוק שעושין לפני שרים111 שהוא מדבר שיש בו שינוי דייקא כך כאשר נברא יש מאין שהוא בחי' חושך וצמצום ואח"כ ממשיכין בו בחי' אור אלקי ע"י תומ"צ מזה נעשה בחי' עונג גדול למעלה הנק' צחוק, וזהו"ע הזכרת מדת יום בלילה ושילוב הוי' באדני, אך בחי' אברהם הוא בעצם מדת יום ומדת לילה נכלל בו שזהו"ע העקידה שהוא לאכללא112 שמאלא בימינא113 כמאמר והאלקים נסה את אברהם114, ונמצא שבחי' גילוי העליון הנ"ל דבריתי יעקב יהי' נמשך גם בבחי' יצחק ואברהם אך העיקר הוא והארץ אזכור והוא מה שיומשך גילוי אלקות בדומם הגשמי להחיות הגופים גשמי' כו' וד"ל.
הערות
- 105. ב"פ הוי' הוא האלקים : מל"א יח, לט. ראה גם לקו"ת ש"ש סד, ג. ואילך
- 106. עוה"ב יהי' לנשמות בגופים : ראה גם מאמרי אדה"ז תק"ע ע' כו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קלה. הנחות תקע"ז ע' קכה. וש"נ. אוה"ת פסח כרך ד ע' תתקצח. סה"מ תרכ"ט ס"ע כא ואילך. וש"נ. לעיל ע' שב.
- 107. עוה"ב. . אין בו לא אכילה ושתי' : ראה ברכות יז, א.
- 108. במדרש : באוה"ת כאן ע' תרצ: בזח"א תולדות קמא סע"ב. ראה שם ואילך.
- 109. ויקרא אלקים לאור יום : בראשית א, ה.
- 110. ותכהנה [א: ותכהן] עיניו : תולדות כז, א [ושם: ותכהין].
- 111. כמשל הצחוק שעושין לפני שרים : ראה גם תו"ח ח"ש קכח, א ובהערה 13.
- 112. העקידה שהוא לאכללא : ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קל. תו"ח תולדות קמז, ד. קנב, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תלג. וש"נ.
- 113. לאכללא שמאלא בימינא : ראה זהר ר"פ קרח.
- 114. והאלקים נסה את אברהם : וירא כב, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.