ש

להיות מרכבה לבחי' גבורה⁹⁹ דאצי' וכמ"ש פחד יצחק¹⁰⁰ כו', ויעקב ע"י מס"נ שלו ובעסק המקלות¹⁰¹ כו' נעשה מרכבה לבחי' ת"ת¹⁰² דאצי' קו האמצעי כו' בריח התיכון כו', נמצא שכל עבודתם הוא ע"ד להוסיף אור באצי', אבל לא להפוך עצם החשך דהשתל' לאור, והגם שבהוספת תוס' אורות שלהם האירו גם החשך דהשתל', וכמ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן¹⁰³ אברהם מגייר אנשים, שרה מגיירת נשים כו', וגם כמ"ש ויקרא בשם ה' אל עולם¹⁰⁴ כו' שהודיע לכל באי עולם כו' כמאחז"ל התחילו לברכו ואמר להם ברכו למי שאכלתם משלו כו', מ"מ אין זה רק ע"ד הנ"ל שמעט אור דוחה הרבה מן החשך וכ"ש ריבוי אור שהוסיפו אורות באצי' עד שהי' מאיר למטה מטה בחשך דעשי' לדחות החשך אפי' החשך של ערביים¹⁰⁵ כו', וכמארז"ל במדרש עד אברהם הי' העולם משמש באפילה¹⁰⁶ בא אברהם והאיר את העולם כמ"ש מי העיר¹⁰⁷ כו' א"ת העיר בעיי"ן אלא האיר¹⁰⁸, בא יצחק והוסיף אור בא יעקב והוסיף אור כו' שהפי' הוא רק הוספת תוס' אור בשרשם, אבל עצם החשך של השתל' לא נהפך לאור, היינו שהבארות של יצחק, והמקלות של יעקב לא הי' בהם שום קדושה כלל¹⁰⁹ הגם שעל ידם נמשכו האורות עליונים, כידוע בזוהר שע"י המקלות המשיך המשכה דתפילין¹¹⁰ כו', והאיר למטה האור עליון הנ"ל עד שנעשה מרכבה ממש, וגם למעלה נתעורר כל המשכת האורות דמוחין עליונים שממשיכים עכשיו ע"י התפילין, אבל עצם המקלות לא נתאחדו עם המשכת אורות עליונים שנמשך על ידם [ויש לומר בדרך אפשר שהם היו כדוגמת המשפך שנק' בל"א לייקע שהגם כל היין עובר על ידה, אבל לא נתאחד עמה כלל, ולא נשתנית עצם מהותה כלל כו' כידוע וכן המקלות לא נשתנו כלל כו'].

אבל קיום התומ"צ דעכשיו הלא ידוע כשכותבין התפילין על הקלף הגשמי וגם בדיו גשמי שהוא בחי' החשך התחתון דק"נ, ומ"מ הרי נתאחד האור אלקי בעצם הקלף הגשמי, ויש בהם ממש בחי' קדושה וכ"ש כשכותבין ס"ת בקלף גשמי ואותיות גשמיי' הלא נתאחד באור האלקי' ויש בה קדושה ממש, וכ"ש וק"ו כשאיש