רסד

שהוא בעילוי אחר עילוי מ"מ המה רק בחי' אחרונה שבעצמי' ונק' בחי' רגל, אך בפסח שאין הגילוי רק למעלה בשרש נה"א שהוא בחי' אדה"ע לכן נק' בחי' דילוג ברגל א' אבל בשבועות שהוא בחי' מ"ת נק' קפיצה בשתי רגלים להיות שהגילוי הוא למעלה ולמטה בהשוואה ונק' כתר א' לשניהם¹¹⁴, אך א"א להיות גילוי זה כ"א ע"י הספי' והטעם הוא מחמת שתי סיבות הא' מחמת שהגילוי הוא ממקום נעלה כזה א"א להיות רק כאשר אתכפי' סט"א וכידוע שבלתי אפשר הי' להתגלות מ"ת רק עד שהודה יתרו עתה ידעתי¹¹⁵ כו', והטעם הוא מצד שרש נה"ט שהוא לפני מלוך מלך כו' וגם מצד העולמות שכאשר נתברר ונתהפך גם נה"ט אזי הוא שלימות דגילוי אלקות למטה גם בנה"ט ולזה שורה ונמשך מבחי' פנימי' ועצמות אוא"ס שלימותא דכולא¹¹⁶ וכנ"ל בענין זו"נ בראם כו'. אך כ"ז הוא מצד עצם הגילוי המתגלה ממקום נעלה ביותר שבלתי אפשרי להתגלות כ"א אחר שלימות הבירור דנה"ט, והב' הוא טעם הפשוט להיות שתומ"צ עיקרם באים למטה לברר בחי' עולם שהוא בחי' דצ"ח דנוגה כמו ע"י מצות התפילין נתברר הקלף ויוצא מתחת ממשלת נוגה וניכלל בקדושה האלקי' וידוע דעיקר הבירור הוא ע"י האדם דייקא [שהוא הנה"א כאשר היא מלובשת בנה"ט הנק' אדם] וכמאמר אלה המצות אשר יעשה אותם האדם¹¹⁷ כו' ולזאת צ"ל שיתברר נה"ט בתכלית בכדי שיוכל אח"כ לברר דצ"ח ע"י תומ"צ כי כל מברר לא יוכל לברר¹¹⁸ זולתו עד שיהי' בעצמו מתוקן ומבורר בתכלית, ולכן צ"ל ספרה"ע תחלה וספרתם לכם שהוא בירור וזיכוך דנה"ט עד שתהי' בבחי' ספיר כנ"ל ואז תוכל לברר ע"י תומ"צ ולכן אחר הספירה הוא מ"ת כו' וד"ל.