קצ

אתעדל"ת כלל רק מצד95 כי חפץ חסד הוא94 ע"כ עלה ברצונו להיטיב כו'. והנה יוהכ"פ הוא יום המאיר בו מימי קדם ולכן אז זמן התעוררות רח"ר הבאים מלמעלה על כללות נש"י לעוררם בתשובה שלימה, שזהו ההתעוררות רח"ר שמעוררים ע"ע מצד עומקא דליבא המתגלה בהם מצד הרגשת הריחוק דייקא הנק' חילא יתיר, וזהו שאנו מבקשים חדש ימינו כקדם, להיות שמעצמינו אין בנו כח כמו ראב"ד לעורר גילוי נקודת הלב שהוא הרצון שלמעלה מן הטעם לגמרי כו' לכן אנו96 מבקשים שיאיר מבחי' קדם שהוא כח המתעורר מעצמו בלי אתעדל"ת ועי"ז יומשך בנו כח ועוז לעורר נקודת הלב כנ"ל וזהו השיבנו כו' כנ"ל, אך עיקר סליחת ומחילת כל העונות זהו בא אח"כ כשמתעוררים בתשובה מלמטה למעלה, והיינו כשמעורר רח"ר על נפשו מצד שמתבונן עוצם הירידה דעולמות עד שכל העולמות אינם רק מחשבה א' מן העצמי' כמאמר צופה ומביט עד סוף כו' בסקירה א'97 נמצא זהו ירידה עצומה לגבי העצמות, ואח"כ מתבונן בעוצם ירידת נפשו שירדה ממדריגה למדריגה עד שנתלבשה בתחתית המדריגות דכל העולמות שהוא חומר מאסר הגוף המסתיר על אור האלקי ומצד זה מבקש מעומקא דליבא אלקי עולם ברחמיך הרבים98 רחם עלינו כו' [... ובחי' תשובה זאת שמצד הריחוק שייך גם במי שלא עבר עבירה, שמרגיש הריחוק מצד עצם חומר הגוף המסתיר ומכש"כ במי שעבר עבירה כו', וזהו העלי' שמצד הירידה שמתעלית לבחי' עצם הרצה"פ שלמעלה משרש הנשמה כמשי"ת. ..]. ועי"ז מעורר למעלה מקור הרחמים עליונים שנק' אב הרחמים, וממילא נמשכים י"ג מדה"ר להיות נושא עון ועובר על פשע99 כו'.

והנה להבין שרש ענין אב הרחמים מהו הנה יש להקדים הנאמר במשה בעת שקרא והמשיך י"ג מדה"ר כמאמר ויקרא ה' ה' אל רחום100 כו' נאמר לו אז מקודם מפי הקב"ה הנה מקום אתי ונצבת101 כו' והי' בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור102. ביאור הדברים הנה כתי' אין קדוש כהוי'103 ואין צור כאלקינו, כי הנה בחי' המשכות אורות בכלים דאצי' נק' הוי', וכן המשכות אורות בכלים דבי"ע נק' אלקיך, והוא כמו האש הנאחז בפתילה ועצים שמאיר בגילוי אור לכן נאמר כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא104. והנה המשכת אורות בכלים באצי' הוא בחי' ירידת והמשכת אוא"ס להתלבש בכלים דאבי"ע ונק' בחי' זאת קדוש בוי"ו שהוא ירידת קדושת העצמו' שעז"נ אין קדוש כהוי', וזהו מה שאומרים ג"פ קדוש עד שנעשה מכה"כ105 שהוא בחי' כבוד דתורה אור שנמשך למטה מטה בג' מיני כלים דאצילות ובג' לבושים דמחשבה דבור ומעשה דבי"ע עד שאפי' ארץ הגשמי האירה מכבודו106

הערות

  1. 95. רק מצד : ניתוסף ע"פ ג.
  2. 94. בתחלת ההשתלשלות. . כי חפץ חסד הוא : מיכה ז, יח. ראה ע"ח שער דרושי הנקודות ש"ח, ספ"ו.
  3. 96. מן הטעם. . אנו : אג: לגמרי מן הטעם כנ"ל ולכן.
  4. 97. צופה ומביט. . בסקירה א' : ראה ברכת זכרונות. ר"ה יח, א. סהמ"צ להצ"צ ע' פב. תו"ח שמות ח"א מח, ב. וש"נ.
  5. 98. אלקי עולם ברחמיך הרבים : ברכת יוצר.
  6. 99. נושא עון ועובר על פשע : מיכה ז, יח.
  7. 100. ויקרא ה' ה' אל רחום : תשא לד, ו.
  8. 101. הנה מקום אתי ונצבת : תשא לג, כא.
  9. 102. והי' בעבור כבודי. . הצור : תשא שם, כב.
  10. 103. אין קדוש כהוי' : שמו"א כ, ב [בדילוג].
  11. 104. כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא : ואתחנן ד, כד.
  12. 105. ג"פ קדוש. . מכה"כ : ישעי' ו, ג.
  13. 106. ארץ. . האירה מכבודו : יחזקאל מג, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.