אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>בחוקותי</h2><h3>אם בחוקותי תלכו</h3>תמה

תמה

אותו כו'. וכן עד"ז יובן באור רוחני שהוא מציאות השכל הנק' אור וכמו מאיר עיני חכמים70 כי השכל הוא מאיר שע"י יוכל לראות דבר הנעלם דהיינו מה שעתיד להיות כמו איזהו חכם הרואה את הנולד71 ולהיפך הכסיל בחושך הולך72 ולכן נק' השכל בשם אור כי כשנמשך בכלי המוח הוא מאיר כל דבר נעלם כמו כשמכניסין נר בבית שרואה ע"י כל שבבית שהי' מתחילה בהעלם בעת החושך, ונמצא שעצם השכל הוא כח הרוחני המשכלל73 כל שכל שיש בו בהירות בעצם להשכיל השכלות שונות, ומה שמאיר אור שמש74 פרטי זהו זיוו בלבד.

והנה עם הנ"ל יובן ענין בחי' אחרונה דאא"ס כי הנה אנו אומרים אתה קדוש ושמך קדוש75 פי' לפי שאתה קדוש בעצם ומובדל מגדר המשכה פרטי' ואפי' מגדר ומקור למקור להמשכה פרטי' או כללי' כמשי"ת לכן שמך קדוש כי אין שם אחר שיכיליהו, כי א"א לקרותו חכים כיון שאינו מקור לחכ' בלבד, וגם א"א לקרותו בשם כללי המכיל לכל ע"ס כי אינו מקור בלבד לע"ס רק מצדו הי' ביכולתו להאציל ריבוא רבבות ספי'76 ועולמות לאין קץ, ומה שלא האציל רק מספר ע"ס בד' עולמות היינו מצד שעלה ברצונו כך ולא מצד העדר היכולת ח"ו כו', לכן כשאנו שואלים מהות א"ס מהו לא נוכל לו' רק שהוא קדוש ובשם אחר לא נוכל לקרותו כו' [ולכן כינו לו חז"ל בשם הקב"ה77 ], רק שאעפ"י שהוא קדוש בעצם אין הכוונה שהוא מושלל מגדר השפעה עד שלא יוכל להיות ממנו השפעה וגילוי כלל [כי זהו דעת אוה"ע אשר לא יבינו פעולת הוי' ולכן הוא מרומם אצלם מגדר גילוי וכמ"ש רם על כל גוים הוי'78, ואפי' אומות האחרונים ששבו והאמינו בחידוש העולם אינם מאמינים רק בהתהוות ממנו עולם שזה נק' השפעה מרחוק אבל אינם מאמינים בבחי' הגילוי שהוא ההתגלות שלו בעולם, ואפי' חסידי אוה"ע המאמינים בגילוי שלו בעולם היינו גילוי מציאותו בלבד עד שמצד זה נמצא בהם הביטול מצד השכל אבל מהותו הוא מרומם ומובדל אצלם עד שלא יתכן בו הגילוי, זולת לעם ה' המאמינים בתו' ומצות שהמה למעלה באצי' כלים רוחני' [כי כל התומ"צ נכללי' בע"ס דאצי' כו'] המכלים79

הערות

  1. 70. מאיר עיני חכמים : ערובין יג, ב.
  2. 71. איזהו חכם הרואה את הנולד : תמיד לב, א.
  3. 72. הכסיל בחושך הולך : קהלת ב, יד.
  4. 73. המשכלל : אוצ"ל: המשכיל.
  5. 74. שמש : אוצ"ל: שכל.
  6. 75. אתה קדוש ושמך קדוש : נוסח תפלת העמידה.
  7. 76. להאציל ריבוא רבבות ספי' : ראה גם לקמן מאמר ד"ה להבין וכו' ונתתי משכני על יד הערה 36. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ו. וש"נ. ש"א פב, ב ובהערה 12. תו"ח בשלח ח"א רכב, ד. אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקסה ואילך. סה"מ תש"י ע' 132. מאמר ד"ה והי' זרעך (יו"ד כסליו) וד"ה באתי לגני (יו"ד שבט) תשכ"ב. ד"ה אתה הראת תשל"ז פ"ו [קונט' שמע"צ ושמח"ת תש"נ — סה"מ מלוקט ד ע' לז]. וראה גם מאה קשיטה — להרמ"ע מפאנו — ס"ה (ג, ד).
  8. 77. כינוי לו חז"ל בשם הקב"ה : ראה ברכות ג, א. ב. בסמוך בפנים. תו"ח תרומה ח"ב שיז, ב ואילך. וש"נ. וראה גם לעיל מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב ע' תז ואילך. וראה גם תו"ח בא ח"א קכב, ב.
  9. 78. רם על כל גוים הוי' : תהלים קיג, ד. ראה תו"א מקץ לד, ד ואילך. סידור תפלת ר"ה רלז, סע"ב ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ס"ע א'לג ואילך וש"נ. סהמ"צ להצ"צ ע' קנב.
  10. 79. המכלים : כנצ"ל: המכילים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.