רסג

אחת מסט' דנוקבא¹⁰⁴ כו']. והעלאה ובירור זה הוא היפוך המדות ממש וזהו היום שבעה ימים שזהו המשכת המקיפים מבחי' דכורא בינה וז"א שהם שבוע א' זהו בירור והעלאת מדת החסד דמל' כו', וכן בכל ז' שבועות ולכן נק' ז' שבתות ל' נקבה כו', וזהו ע"ד דוגמא מששה ימי החול והשבת הבא אחרי' שבחי' ששת ימים המה המשכות מדות¹⁰⁵ עליונות מבחי' מדות דז"א למטה בבי"ע לברר בירורים ואח"כ בחי' שבת הוא הוא בחי' עליות המל' ולכן נק' יום השביעי, ואעפ"כ השבת גבוה יותר מצד שהוא בחי' עלי' כו' וד"ל.

ועתה יובן ג"כ ענין ממחרת השבת שפי' מחרת יו"ט¹⁰⁶ אך א"כ למה קראו בשם מחרת השבת, אך מרמז בזה עוד כוונה אחרת, שכח הספי' לברר ולזכך המדות בא ונמשך ממקום גבוה שהוא ממחרת השבת, כי ידוע שבשבת יש ג' בחי' שבת דמעלי שבתא ושבתא דיומא¹⁰⁷ ובחי' שבת שבתון¹⁰⁸ שזהו בחי' מל' וז"א ובינה, וכן ענין הספי' נמשך ממחרת השבת שהוא בחי' שבת שבתון שזהו המשכת המקיפים כנ"ל, ועי"ז ממילא נעשה גם הבירור בפנימי' כנ"ל וד"ל. ונמצא מובן שכללות ענין הספי' הוא בחי' בירור והעלאת נה"ט דייקא בבחי' רצוא ולמעלה הוא בחי' העלאת שם ב"ן הנקרא בהמה רבה ובחי' מאכל דעומר שעורים לשרשו כנ"ל באריכות. וזהו שאו' בספי' מזמור אלקים יחננו ויברכנו¹⁰⁹ אלקים דייקא שהוא בירור דשם ב"ן¹¹⁰ עי"ז נתגלה מקורו שהוא בחי' פנימיותו כמ"ש בשרשו הנק' אלקים ולכן אומרים ב"פ יודוך עמים¹¹¹ כי עמים הם ז' מדות¹¹² דנה"ט שבכאו"א מישראל שנתבררו ונזדככו עד שנעשו כדוגמת ספירות עליונות ממש והיינו ע"י המשכת המקיפים ופנימי' כנ"ל [וכמו למעלה אור המקיף מזכך חצי הכלי מבחוץ¹¹³ ואור הפנימי מזכך חצי הכלי מבפנים כו' וד"ל].

והנה כאשר נשלם בחי' הרצוא בנה"א ונה"ט וכן למעלה בבחי' מ"ה דאדם וב"ן דבהמה אזי ויברך אותם שאז נמשך המשכת גילוי אוא"ס במ"ת, וזהו קול דודי מדלג על ההרים הוא ברגל א', כי הנה כללות כל הגילויי' דאוא"ס הגם