קעז

בבחי' שוב שאחר הרצוא דבכל מאדך כו', וזהו והיו הדברים כו' אשר אנכי כו' על לבבך⁸⁴ לפעול בו בחי' שוב וכמו בגשמי' אפשר ג"כ לא הי' דם הניתוסף מן המאכל נמשך באיברים אם לא ע"י דם האיברים העולה בלב הוא ממשיכו להיות פליג לכל שייפין כו' וד"ל.

והנה הכח הזה במצות לחבר אורות דתוהו בבחי' תיקון הוא מצד שרשם באנכי שלמעלה מבחי' תוהו ותיקון שהוא בחי' העצמי' שלמעלה מבחי' מאור ואור כו', עד שבגמר התפילה נתגלה הגילוי דאנכי עצמו בבחי' גילוי ממש בנה"א דווקא, וככה הוא למעלה בקוב"ה שהוא לבא דכל עלמין⁸⁵ שכולל ב' בחי' דז"א ומל'⁸⁶ הלב דז"א הוא פנימי' החיות דעולם הנאצל דפליג לכל שייפין כלים די"ס דאצי' ומל' לבא דכל עלמין דבי"ע⁸⁷ דפליג לכל שייפין מלאכים הנק' איברים דשכינתא⁸⁸ כלים די"ס דבי"ע הוא ג"כ באופן זה היינו שיש ב' מיני בירורין הא' המתברר מנוגה דבי"ע בכל יום מחדש וכענין יוצר משרתים⁸⁹ ועולה למעלה בבחי' מל'⁹⁰ וממל' לז"א ומוסיף כח וחיזוק מצד שרשם באורות דתוהו כו' וכדוגמת דם הניתוסף מהמאכל ועוד יש בחי' בירור למעל' בבחי' מל' הנעשה מביטול דנשמות ומלאכים אשר עומדים וקיימים משי"ב שכבר נתקנו שזהו פועל בחי' כלים לאורות דתוהו שיוכלו להתקבל בז"א ומל' בבחי' התיישבות בכלים כו' [והטעם הוא כי המצות שרשם בכתר דתיקון שהוא הממוצע להמשיך אורות דתוהו בכלים דחכ' בתיקון ונק' רישא דעמא דאתתקן בקדמיתא⁹¹ כו' וד"ל]. אך כאשר נגמרו האורות דתוהו להתיישב בכלי אזי ממילא נתגלה בחי' אנכי מי שאנכי בבחי' גילוי ממש בזו"נ שזהו תכלית הכוונה להיות לו דירה בתחתונים פרצופי זו"נ כו', וזהו שים שלום טובה וברכה כו' וד"ל.

ונמצא שכללות ענין התפילה הוא היחוד דסובב האמיתי [שהוא מהו"ע הנק' אנכי שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע] בממכ"ע הנק' לבא דכל עלמין, אך בתפילה העלאה דממלא בסובב ע"י אורות דתוהו שנעשה מצד בירור דנה"ט הוא רק בפנימי' חי שבמדבר וכן אח"כ ההמשכה הוא בפנימי' הנפש אבל בחיצוני' אינו נראה כלום כמאמר אותותינו לא ראינו⁹² שזהו האותיות המחברים סובב האמיתי בממלא אינו נמשך בבחי' ראי' וגילוי בחיצוני' אבל בבהמ"ק הי' הבירור והעלאה בחיצוני' חי בעצם שהוא נפש הבהמה ועי"ז הי' נראה בגילוי העלאת הממלא