צ

לפני הוי' תטהרו⁸⁰ שעולים בעתיקא למעלה משם הוי' כו', ולכן אנו אומרים ביוהכ"פ י"ג מדות הרחמים שנאמר בהם ויקרא הוי' הוי'⁸¹ כו' חיבור ב' הוויו' שלפני הפסיק טעמא ואחר הפסיק טעמא כו', והם שרש תרין עלמין עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא כו', ולכן כאשר מתחברים ב' הויו' הנ"ל בשרשם נעשה ג"כ למטה היחוד דעלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא והיינו שעצמו' ההעלם בא לידי גילוי כנ"ל וד"ל.

והנה באמת יוה"כ הוא מעין שביעי של פסח דלע"ל [... והוא ע"ד המבואר בסידור⁸² שבזש"פ עצמו יש הפרש כי בפ' פנחס כתוב בו כל מלאכת עבודה לא תעשו⁸³ כו' אך בפ' ראה כתוב בו לא תעשו מלאכה⁸⁴ שגם מלאכת אוכל נפש לא הותר מטעם דזש"פ דלע"ל יהי' הגבה מאוד נעלה משביעי של פסח דעכשיו כו' וכמבואר בסידור⁸⁵ דזש"פ דלע"ל הוא גבוה גם משבת דעכשיו דבשבת דעכשיו הגם שמלאכת אוכל נפש אסור⁸⁶ מ"מ מצוה לאכול ולשתות ולהתענג⁸⁷ במזון גשמי ובו מלובש עונג הרוחני דע"י כו' אך בזש"פ דלע"ל לא יתענגו במזון גשמי רק בעונג הרוחני בלתי מלובש במזון גשמי כו', והנה יוה"כ הוא בדוגמא משביעי של פסח דלע"ל לכן אין בו אכילה ושתי'⁸⁸ כי העונג שבו הוא עונג נעלם להתענג מבחי' עצמו' ממש ועונג כזה לא יוכל להתלבש רק בבחי' עינוי הנה"ט מתענוגי' גשמיי' דה' דברים⁸⁹ ועינוי הנה"א בבחי' מרירות מן ההיפוך כו' אך בזש"פ דלע"ל יתענגו מבחי' העצמו' בבחי' עונג ממש מצד שיזדככו הגופי' עד שיוכלו לקבל עונג זה בבחי' גילוי ולא יצטרך להתלבש בבחי' ההפוך שהוא העינוי כו' לכן יוה"כ הוא מעין בלבד מבחי' זש"פ דלע"ל כו' וד"ל. ..] ולכן אין בו אכילה ושתי' כו' וד"ל.

והנה בזש"פ דלעתיד כתיב והניף ידו על הנהר⁹⁰ כו' וידוע דנהר הוא בחי' בינה⁹¹ ולע"ל יהי' ההעברה בנהר הנ"ל וממילא יתעלו למעלה מבחי' הנהר דבינה והיינו במל' דא"ס כמו שהיא נכללת בבחי' העצמו' שזהו ענין הי' הוא ושמו בלבד⁹² כו', כן ביוה"כ בתחילה מתעלי' המל' לבחי' הבינה דאצי' ואח"כ מתעלי' למעלה מן הבינה בבחי' שמו בלבד כנ"ל וזהו העלי' השני' שבנעילה כמבואר בסידור⁹³ כו'. והנה מבואר למעלה שעיקר קי"ס הוא ע"י פסוק השלישי דויט משה כו' לכן בו מבואר ענין קי"ס והיינו מטעם דפסוק השלישי הוא כנגד יעקב מדת הת"ת שעולה עד פנימי' הכתר הנק' עתיקא כו' וכח הבקיעה של הים להפכו ליבשה והיינו להביא עצמו' ההעלם לגילוי בעתיקא תליא כנ"ל כן הוא בעשי"ת הנה ב' ימים דר"ה הם כנגד אברהם ויצחק חו"ג כנגד ב' פסוקי' דויסע ויבא וכנגדם הם ב' ובכן כו' [... ובכן יתקדש הוא כנגד אברהם הממשיך ביטול מצד הקירוב כל שמתקרב יותר הוא יותר כלא חשיב, כמבואר באגה"ק במאמר קטנתי⁹⁴, ובחי' ביטול זה נק' קדושה כו', ובכן תן פחדך כו' הוא כנגד יצחק שממשיך פחד ויראה להיות וינועו ויעמדו מרחוק⁹⁵ כן נלע"ד בדרך אפשר. ..], ויוה"כ הוא כנגד פסוק השלישי דויט שהוא בחי' יעקב שהוא מדת הת"ת שעולה עד פנימי' הכתר כנ"ל, ולכן נגלה בו בחי' עתיקא כידוע דביוה"כ נגלה בחי' אנכי השני שהוא בחי' עתיק כמבואר בסידור⁹⁶ [ולכן נמשך בו סליחות עוונות כמאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך⁹⁷ כו'], ולכן ממילא נמשך עצמו' ההעלם לבוא לידי גילוי והוא ענין ויבקעו המים כמו בקי"ס וזהו ובכן השלישי דובכן תן כבוד כו' וד"ל.