תקג

ומתכללים באור המאיר ומתלבש בו שהוא בחי' הסובב כנ"ל, משא"כ כשאין אור הסובב מאיר בו בגילוי אז צריך להתלבש בלבושי המתברר ולבררו וזהו מלאכתם נעשי' ע"י עצמן ועל זה נאמר ואספת דגנך כו' וד"ל.

והנה בבחי' בע"ת מאיר ג"כ בחי' הילוך דבחי' אחוריים להיות ההתעוררות שבו בא מלמטה שהוא בחי' החיצוני' שהוא הרגשת הריחוק [... אך אפשר לומר שזהו בחי' בע"ת כמו ראב"ד שיצתה נפשו⁸² כו' ולא עשה אח"כ מע"ט כו' אך בע"ת שנשאר בחיים אחר התשובה האמיתית מאה"ר ועושה ומקיים תומ"צ אזי ההילוך שלו בבחי' פנים להיות שאצלם נעשה בחי' אה' דבכל מאדך ביתר שאת מבצד"ג שאצלם הוא הזזת עצם היחידה כו', משא"כ בצד"ג אינו רק גילוי אור היחידה כו' וד"ל. ..].

ועם כל הנ"ל יובן ב' מיני הילוך הנ"ל הילוך בבחי' פנים והילוך בבחי' אחוריים, כי הילוך נק' הגילוי דסוכ"ע כנ"ל וכאשר מאיר בחי' הסובב בבחי' פנימי אז מאיר מתחילה בבחי' מוחו ולבבו בתפילה בלבוש המח' כו' ואח"כ מתלבש בו בעת לימוד התורה בדיבור ואח"כ במעשה המצות ונמצא שנמשך אור הסובב ומתגלה בבחי' הפנימי' שלו ומפנימי' נמשך לחיצוני' שלו, ולכן נק' הילוך בבחי' פנים כו' כי תחילת הגילוי שלו הוא בבחי' הפנימי' וממילא מתגלה בבחי' חיצוני' כו'. וזהו ענין פ' ראשונה דק"ש שנאמר בו סדר ההילוך מלמעלה למטה מתחילה ההעלאה דאה' דבכל מאדך ואח"כ ההמשכה מתחילה והיו הדברים⁸³ כו' על לבבך במח' [... כי הרהורי הלב עולין אל המוח לחשב ולהרהר בהם כו'. ..], ואח"כ ושננתם⁸⁴ בדיבור ואח"כ וקשרתם⁸⁵ במעשה כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין⁸⁶ כו', משא"כ בפ' שני' דק"ש נק' הילוך בבחי' אחוריים כי אור הסובב הנק' הילוך אינו מאיר רק בבחי' מקיף והמקיף הוא מתלבש בחיצוני' בבחי' המעשה המצות הנק' לבושים רק אעפ"כ נמשך תוס' הארה במוח ולב לכן נאמר בו סדר ההילוך מלמטה למעלה בתחילה וקשרתם⁸⁷ ואח"כ ולמדתם⁸⁸ כו' וד"ל. ובזה יובן ג"כ מאמר פר"א כשישראל עושין⁸⁹ רש"מ שותים מאוצר העליון והיינו ממטר השמים כמאמר יפתח ה' לך⁹⁰ את אוצרו הטוב כו', והיינו כנ"ל שהוא בחי' גילוי סוכ"ע שנק' שמים משא"כ כשאין עושין רצונו ש"מ שותין ממימי אוקיינוס שנק' ג"כ אוצר כמ"ש נותן באוצרות תהומות⁹¹ כו'⁹², והיינו דבאהבה דבכל לבבכם נמשך ג"כ תוס' אורות רק מבחי' עלמא