תעד

שלמעלה מבחי' חכמה הנעלמה בו כידוע שאין טעם לרצון⁸⁸ אפילו טעם הכמוס וכמשי"ת⁸⁹ וד"ל]. ועם הנ"ל יובן ג"כ ההפרש בין ההיכל הנק' קודש שזהו בחי' מקום דסוכ"ע בעצם שלמעלה מגילוי הסובב בממלא ובין בחי' קה"ק שזהו בחי' הארת העצמיות בבחי' הסוכ"ע וזהו בחי' תשובה דווקא, ולכן ביוה"כ שהוא יום התשובה אז כה"ג נכנס לפני ולפנים⁹⁰ כו' וד"ל [ושמעתי מבנו שי' ששמע פ"א ממנו שבקה"ק עצמו יש הפרש בין כל קה"ק שהוא המשכת העצמיות בבחי' הסוכ"ע ובין מקום ארון עצמו שהוגבה המקום דסובב בבחי' העצמיות ממש ולכן הוא בבחי' מקום דווקא מודד עשר אמה מכל צד ואע"פ⁹² אינו מן המדה⁹¹ כו' וד"ל].

ועם כל הנ"ל יובן ההפרש בין בחי' משה לבחי' אברהם בתוס' ביאור ויובן ג"כ ענין וראית את אחורי ופני לא יראו בבחי' משה עצמו כי הנה עבודת אברהם הוא ע"ד מועדי ה' שהוא בד"כ גלוי הסובב בממלא ולכן ג' אבות כנגד ג' מועדי ה'⁹³ פסח בחי' האהבה דאברהם שבועות הוא בחי' היראה דיצחק כו' וסוכות הוא בחי' מדות הרחמנות דיעקב וכמאמר ויעקב נסע סוכותה⁹⁴ כו', וכ"ז הוא בחי' גלוי הסובב בממלא כנ"ל משא"כ בחי' משה הוא בחי' שבת שהוא קדש דחכמה בעצם עצם הסוכ"ע ולכן הי' משה כבד פה ולשון⁹⁵ ע"ד השבת דקי"ל בו דבור אסור⁹⁶ ובקושי התירו לדבר בו אפילו ד"ת⁹⁷ להיותו בבחי' נקודה למעלה מבחי' האותיות, וזהו שאנו אומרים בשבת ישמח משה⁹⁸ במתנת חלקו כו', ולכן נאמר ג"כ אצל משה כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא⁹⁹ עצם הסוכ"ע כו', אך כ"ז הוא בחי' אחוריים וחיצוני' לגבי הארת העצמות דבע"ת [... שזהו בחי' משיח] וזהו כתירוץ הב' דבחי' אחורים וחיצוני' דגבי משה הוא גבוה מבחי' הפנימי' דאברהם שזהו עצם הסוכ"ע וזהו גלוי הסובב בממלא כו', אך גם תירוץ הא' אמת דופני לא יראו בבחי' ראיית המהות אבל בא בבחי' ידיעת המציאות והיינו ע"פ הידוע דבשבת מאיר מעין¹⁰⁰ שע"ל¹⁰¹ ומעין יו"כ¹⁰² הנק'