אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>בחוקותי</h2><h3>אם בחוקותי תלכו</h3>תמד

תמד

הדיבור ואותיות המח' שבנפש, ועוד שני בחי' נקודות החקוקי' בנפש עצמה שהמה מקור האותיות דמחו"ד שבעצמי' הנפש והיינו קמץ ופתח כנ"ל, וכ"ז הוא מלבד אותיות המח' ואותיות הדיבור כמ"ש מלובשים בחומר שהמה אינם נחשבים מעצמי' הנפש רק לבושי הנפש כו' וד"ל. ..].

והנמשל יובן למעלה דהנה א' בזה"ק בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטה"ע61 וידוע בסה"ק דטה"ע הוא בחי' הרשימו הנשאר אחר הצמצום62, והצמצום הוא רק במדריגה אחרונה דאא"ס שנק' מל' דא"ס63 וזהו ותחת רגליו64 כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר, ותחת רגליו הוא בחי' ומדריגה דאא"ס כביכול שנעשה מקור לטוהר טה"ע שהוא בחי' הרשימו ואח"כ גליף גליפו הוא בחי' פנימי' הכתר וחיצוני' הכתר [כי ידוע שיש מחלוקת במקובלים65 אם הכתר הוא הא"ס או שנחשב במנין הספי', והאריז"ל מזכי שטרא לגבי תרי66 שמצד פנימיותו הוא הא"ס ומצד חיצוני' שלו הוא נעשה שרש וראש לנאצלים וזהו ענין שתי גליפות הנ"ל כו' וד"ל].

ולהבין ביאור כל הנ"ל הנה מתחילה יש להבין פי' בחי' אחרונה דאא"ס מה ענינו והאיך שייך לומר מדרי' באא"ס שהוא אחד פשוט בתכלית כו' ויש להקדים המשל לזה מאור השמש המאיר לארץ שעצם השמש הוא מהות בריאה שיש בו בהירות והבריאה של השמש נק' מאור67 והבהירות שבו נק' אור עצמו ומה שהוא מאיר לארץ ולדרים זהו רק זיו בלבד כי מחמת שהוא דבר בהיר בעצם הוא מבהיק מזיוו לאחרים והזיו אינו שייך רק כשיש כלי לקבל הזיו אבל אם היינו יכולים לצייר שאין שום כלי לקבל הזיו לא הי' הזיו מתפשט כלל רק הי' ניכלל ובטל באורו העצמי, רק אעפ"כ יש לזיו הזה במציאותו בשלימות בעצם האור אפי' כשלא הי' כלי לקבל וביתרון שלימות68 מהתפשטותו למטה כי ביכולתו להאיר כשהי'69 כלי לקבל

הערות

  1. 61. בריש. . גליף גליפו בטה"ע : במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' סז (בשולי הגליון) ועד"ז בשע"ת קי, א: בהקדמת הזהר (ראה הנסמן במ"מ לשע"ת שם). תקס"ה ח"ב ע' תרפט וע' תתיח: מאמר הראשון בזהר. בלקו"ת בחוקותי כאן מו, ב בתחלת ספר זוה"ק (בראשית ד' ט"ו ע"א).
  2. 62. דטה"ע. . הרשימו הנשאר אחר הצמצום : ראה גם לעיל ע' פה.
  3. 63. במדריגה אחרונה. . מל' דא"ס : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. לקו"ת ויקרא בהוספות נג, ב [וכן צ"ל: בשעה"י קמה, א הערה 10].
  4. 64. ותחת רגליו : משפטים כד, י.
  5. 65. מחלוקות במקובלים : בלקו"ת בחוקותי כאן מו, ג מציין לפרדס ש"ג.
  6. 66. והאריז"ל מזכי שטרא לגבי תרי : בלקו"ת כאן מציין בע"ח [שער דרושי אבי"ע] שער מ"א פ"ג [ובדפו"א שמ"ב, פ"א]. וראה גם לקו"ת שה"ש י, ב בע"ח [שער מוחין דצלם] שער כ"ב פ"א [ובדפו"א שכ"ג, פ"ה] אות ד. תו"א מג"א צא, ג ואילך. אוה"ת מג"א ע' צז ואילך. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' ערה ואילך. המשך תרס"ו ע' קסה ואילך.
  7. 67. השמש נק' מאור : ראה בראשית א, יד ואילך. ראה גם לקוטי ביאורים — קה"ת — לשעה"י קעד, ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' רמד. וש"נ. תו"ח תצוה ח"ב שמז, ג.
  8. 68. יש לזיו הזה. . וביתרון שלימות : ראה גם שער היחוה"א פ"ג.
  9. 69. כי ביכולתו להאיר כשהי' : אוצ"ל: כביכלתו להאיר כשיהי'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.