רלח

שנגלה מעצמות המאציל אותיות אלו בכח זה הגילוי נפעל כן באצילות כנ"ל, אך מי המשיך גילוי אותיות אלו שהיו חקוקים בעצמות המאציל הוא הדיבור שבעצמות המאציל [... כמו באדה"ת המגלה מה שהוא משוער במחשבתו בהעלם ע"י דיבורו כו'. ..], ומהו הדיבור שבעצמו' המאציל הוא בחי' כתר הממוצע בין המאציל לנאצלים הוא הנק' דיבור של עצמות המאציל שהוא בחי' אחרונה שבעצמו' המאציל וע"י נעשה מקור להשפעה בנאצלים שפע זאת הפנימי' דתורה כו' [... כמו באדה"ת הדיבור הוא בחי' אחרונה שבו וע"י נעשה מקום להשפעת התלמיד המקבל ממנו כו'. ..].

ובזה יובן לשון הרמב"ן שבעת גילוי הוי' למשה להמשיך אליו התורה באיכות עשיי' המצות הי' מלובש בזה כח עצמו' המאציל לפעול זה הגילוי וכח זה הי' מלובש בדיבורו שהוא כתר הממוצע כנ"ל והוא המדבר וממשיך זה הגילוי כנ"ל וד"ל, ונמצא שהדיבור והסיפור שכך כתו' בתורה הקדומה וידבר הוי' אל משה הוא עצמות המאציל וע"י סיפורו נעשה ונמשך שפע זאת באצילות בבחי' חכ"ע ונעשה ג"כ באצילות כך שנמשך מחכ"ע למשה וממנו נמשך לבחי' המל' ולבנ"י כו' וד"ל. והנה אח"כ בעת הכתיבה [... ויש בזה ב' דיעות אם נכתבה כל פרשה בזמנה ומועדה או נכתבה כל התורה בסוף שנת הארבעים⁶⁸ כו'. ..], נמשך מחדש כח עצמו' המאציל ע"י כתר הממוצע להלביש כל התורה באותיות הכתב [... והטעם שנצרך לזה כי ע"י הדיבור שדיבר לא נמשך שפע התורה רק בעולמות הרוחני' עד עולם היצירה ועד בכלל, אך ע"י הכתיבה נתלבש שפע הפנימי' דתורה בעשי' גשמי' כו' וד"ל. ..]. ובזה יובן לשון הרמב"ן שמשה כסופר המעתיק מספר קדמון כו', הנה ספר קדמון הם האותיות דגליף גליפו נק' קדמון ע"ש שקדמה גם לעולם הנאצל דא"ק כו' ומשם נמשך כח שיומשכו אותיות אלו ויתלבשו באותיות הכתב, וכח זה הוא ע"י עתיק הממוצע כו' כנ"ל, וכח זה נתלבש בנשמת משה והוא הי' המעתיק להלבישם באותיות הכתב ע"י כח זה דעתיק שהי' מלובש בנשמתו בעת הכתיבה ובכח זה העתיק אותם ולכן נק' בשם מעתיק כו'.

ועתה י"ל לשון שארי הפסוקים עם הקדמה הנ"ל, וי"ל פסוק כי ביום הזה יכפר⁶⁹ שהוא ג"כ מאמר עצמו' המאציל בלשון נסתר שיכפר ויסלח עוונותי' וכח זה הוא מבחי' סדכ"ס⁷⁰ שלמעלה מבחי' המאציל כו' [... כי מאציל הוא בחי' מל' דא"ס עם האותיות דגליף גליפו כו' משא"כ סדכ"ס הוא בחי' עונג הנעלם בעצמות ששם שרש נש"י, והוא הסיבה לרצון ומח' דאנא אמלוך ונק' נמלך בנש"צ⁷¹ כאמור בשם הרה"מ נ"ע⁷² כו'. ..], ומשם נמשך סליחת עוונות לישראל דוקא כו', וזהו לפני הוי' תטהרו⁷³ [... ונוכל לומר בד"א לפני הוי' שבעצמות והוא הוי' שלפני הפ"ט⁷⁴ ובחי' זה