תקכז
כלל בחי' שם אלקים וכלא חשיב ולכן אנו אומרים אתה הוי' לבדך71 שכמו שקודם שנבה"ע הי' לבדו כך עתה הוא לבדו ממש בלי שום שינוי כלל ועי"ז נתבטל החשך ממציאותו ונכלל באור העליון, וזהו"ע שילוב אדני בהוי'72 שהו"ע להזכיר מדת לילה ביום, וזהו"ע לך יום אף לך לילה73 מה יום ברשותך כי שרש בחי' לילה שהוא אלקים המסתיר הוא ג"כ למעלה בבחי' אור שם הוי' וזהו אף לך לילה כו' [וכמ"ש לך ה' הממלכה74 כו' וד"ל]. ויובן זה מענין המשל ששרשו בעומק השכל דייקא ולכן נשתבחו כל החכמים כמו שלמה ור"מ במשלים דייקא ולא בהשכלות העמוקות כי מי שיכול להמשיל משל לנמשל הוא מורה על עמקות חכמתו יותר וכל חכם היותר עמוק יכול להשפיל יותר ולכן אצל שלמה המלך ע"ה הי' יכול להשפיל חכמתו העמוקה בשלשת אלפים משל75 שכ"א הוא משל למשל שקדמו ור"מ לא הי' משפיל רק בשלש מאות משלים76 כו', וכ"ה למעלה שרש שם אלקים המסתיר הוא בעצמות האור דשם הוי', וכאשר מתבונן בזה נתבטל בחי' החשך המסתיר שהו"ע התכללות מדת לילה ביום כנ"ל וד"ל.
והנה זהו"ע אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שו"א לא שמתי כי הנה שמים וארץ הם געה"ע וגעה"ת77 והגם שלא נז' בספרים רק ב' מיני ג"ע78 זהו בד"כ אבל בד"פ יש ריבוא רבבות מדריגות בג"ע זה למעלה מזה ויש בזה כמה עליות כמו מגעה"ת לגעה"ע העלי' ע"י העמוד79 הידוע ועד"ז בבחי' העלי' ממדריגה למדריגה80 יש עמוד המחבר שע"י נעשה העלי' ונק' בחי' כל כתרגומו כי כל בשמים וארץ81 דאחיד בשמי' ובארעא וזהו"ע רב כל82 כו', ושרש כולם הוא בחי' הנהר היוצא מעדן83, כי להיות הנהר הוא מקור כל התענוגים שבג"ע לזאת בכחו לחבר ממדריגה למדריגה העליונה ממנה, וזהו"ע הנני נוטה עלי'84 כנהר שלום שהנהר הוא המחבר כו' ונק' בחי' הנהר הנ"ל בחי' חוקות שמים וארץ וקיומו הוא מבחי' התומ"צ הנק' בריתי כי להיות ע"י תומ"צ ממשיכים עצמות אא"ס שבחכמה עילאה שהוא בחי' המעיין שלמעלה מן הנהר עי"ז נמשך תמיד נביעות חדשות מן המעיין לנהר עד שנעשה נהר שאינו פוסק, וזהו"ע בשמחה ובטוב לבב מרוב כל85 שבחי' שמחה וטוב
הערות
- 71. אנו אומרים אתה ה' לבדך : בפסוקי דזמרה מנחמי' ט, ו [בדילוג]. וראה ישעי' לז, כ.
- 72. שילוב אדני בהוי' : ראה לעיל הערה 67.
- 73. לך יום אף לך לילה : תהלים עד, טז.
- 74. לך ה' הממלכה : דהי"א כט, יא.
- 75. שלמה. . בשלשת אלפים משל : מ"א ה, יב. ראה סה"מ תרכ"ט ע' צה. וש"נ. תרס"ו ע' רלז. וראה גם תו"ח וארא ח"א פג, ב. וש"נ.
- 76. ור"מ. . בשלש מאות משלים : סנהדרין לח, ב. ראה תו"א מג"א צא, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ר"ע שצד. לקו"ש וילך כרך ט ע' 202 ואילך.
- 77. שמים וארץ הם געה"ע וגעה"ת : ראה גם לעיל ע' קיא ובהערה 70.
- 78. שלא נז' בספרים רק ב' מיני ג"ע : ראה גם לעיל ע' שצד ובהערה 39.
- 79. ע"י העמוד : ראה גם לעיל מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו ובהערה 57.
- 80. למדריגה : ניתוסף ע"פ א.
- 81. כי כל בשמים וארץ : דהי"א כט, יא [ושם: ובארץ]. ראה זהר בראשית לא, א. ת"ז תמ"ז פד, א: ותרגום יונתן. סה"מ תרל"ח ע' תנו: ות"א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשמב. וש"נ.
- 82. רב כל : נסמן בהערה 85. ראה גם לקמן מאמר ד"ה רפאיני הא' על יד הערה 50.
- 83. הנהר היוצא מעדן : בראשית ב, י.
- 84. הנני נוטה עלי' [א: אלי']: ישעי' סו, יב.
- 85. בשמחה ובטוב לבב מרוב כל : תבוא כח, מז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.