שצח

בראשית ברא⁸¹ שגם מאמר דבראשית שהוא בחי' החכ' כתי' בראשית בחוכמתא⁸² הוא ג"כ ברא שהוא בחי' בריאה מאין ליש לגבי עצמות המאציל והגם שחכ' הוא ראשית הגילוי מאין מלובש בה⁸³ הארת האין [... כידוע דאוא"ס שורה בחכ'⁸⁴ ] אינו רק הארת האין אבל לא בחי' אין אמיתי שהוא בחי' עצמות אוא"ס שאינו נמצא בה בבחי' גילוי רק בהעלם עד שנמצא גם בעשי' גשמי' למטה כמו למעלה בחכ' בהשוואה ממש כמאמר את השמים ואת הארץ אני מלא⁸⁵ ונק' סוכ"ע כו' וד"ל.

והנה ע"ז⁸⁶ יובן ענין ירידת הנשמה בגוף שזהו לצורך עלי' שזהו קיבול שכר שיהי' לע"ל בתחה"מ בנשמות שבגופי' שיתגלה בהם הארת הסובב שהוא אין האמיתי שיתגלה גם בגופם ונשמתם כאחד כו', אך היום לעשותם⁸⁷ שההכנה לזה הוא בעוה"ז ע"י מעהמ"צ כי ידוע דשכר מצוה היא מצוה עצמה⁸⁸ כי הנה כללות המצות נחלקים לג' בחי' תורה ועבודה וגמ"ח, והנה בעבודת הקרבנות נראה ונגלה בחי' ביטול היש לאין בגילוי כי שורפין הבהמה וההגשמה שבה נופל ונעשה דשן וחיות הרוחני מתעלה למעלה בשרשה שהוא בחי' אין האלקי [... ע"ד⁸⁹ שרשה בעולם התוהו], וכן בתורה עיקר הלימוד הוא לבטל א"ע מכל וכל בכדי לשמוע בחי' דבר ה' המדבר בפיו בעת דיבורו אותיות התורה וכמו שאמר המגיד אני המשנה המדברת בפיך⁹⁰ כו', אבל לא ללמוד בבחי' יש היינו להנאת עצמו אפי' לידע ההשכלה שלא ישכון בזה אור ה', וזהו שאנו אומרים ובכל נפשך קודם והיו הדברים האלה⁹¹ אשר אנכי כו' כי בכל נפשך הוא ביטול כל נפשו וכחותיו לגבי אוא"ס לא להיות בבחי' יש בכדי שלא יהי' דבר מפסיק בינו לבין אוא"ס המתלבש בדיבורו בעת עסקו בתורה ואז והיו הדברים אשר אנכי מי שאנכי⁹² כו' דהיינו שישכון אוא"ס בנפשו ונמצא שעיקר לימוד התורה הוא ג"כ ביטול היש לאין וכן גמ"ח שהוא הצדקה שנותן רכושו אשר מסר נפשו ע"ז לעני ושפל רוח אשר לית לי' מג"כ והוא בחי' אין שזהו ג"כ ביטול היש לאין ולכן עיקר הגמ"ח נמשך מצד השפלות כמו באברהם דעביד