שסג

בתו' כו' וד"ל. והנה עיקר עליית המל' וגם הנשמות עמה היא בשבת דווקא שאז עולים לעצמו' הקדש כו' שהוא עצמו' הסובב כנ"ל באריכות בתו' כו'. והנה כ"ז כשלא פגם בקדש העליון אבל כשעשה חסרון בהמשכת בחי' קדש העליון ע"י ביטול מ"ע או ע"י ל"ת שהלביש נפשו בלבושים צואים ח"ו כמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה⁵⁴ כו' אזי אין תקנה רק ע"י כניסת כה"ג להיכל ק"ק כו'. וביאור הענין הנה מבואר בזהר דאית מלך לתתא ואית מלך לעילא⁵⁵ דאיהו רזא דקה"ק כי הנה מל' מכ"ע⁵⁶ כתיב ובחי' מלכ"ע הוא בחי' המל' דאצי' סודכ"ר⁵⁷ דאצי' שהוא מקור עולמות הנבראים וזהו מלך לתתא, אבל מלך לעילא הוא בחי' מל' דא"ס שלמעלה מן החכמה ורצון וממנה נעשה בחי' מקור לנאצלים ואפי' לבחי' רצון וחכמה הנק' קדש ולכן נק' קדש הקדשים שזהו בחי' קדש עליון שממנו בחי' מקור לכל מיני קדש שבהשתלשלות וכמ"ש והחכמה מאין תמצא⁵⁸ כו', וזהו ג"כ והבדילה הפרוכת⁵⁹ בין הקדש ובין קדש הקדשים כמו שלמטה פרסא מפסיק בין אצי' שהוא בחי' אלקות ובין בחי' הנבראים⁶⁰ מצד שאין ערך להם לבחי' אלקות כן אין ערך לבחי' קדש דסוכ"ע לגבי קה"ק ולכן צ"ל פרסא מפסיק ביניהם. והנה בזה גופא יש שני בחי' משפיע ומקבל כי בחי' קה"ק הוא בחי' חיצוני' שבה שנעשה שרש וראש לנאצלים וזהו בחי' אא"ס כי הוא בחי' א"ס [מצד שלא נגלה בו בחי' כלים המגבילים רק שרשי הכלים] אבל בחי' פנימי' שבה הוא בחי' אור הזה כמ"ש נכלל במאור עדיין שזהו כמו שהי' הוא ושמו בלבד⁶¹ ובחי' זאת נק' מלך עילאה דאיהו רזא ופנימי' דקה"ק [והוא שני בחי' שבכתר⁶² הפנימי' הוא בחי' תחתונה שבעצמו' מה⁶³ שנעשה שרש וראש לנאצלים].

ועכהנ"ל יובן ענין שבת שבתון הוא ולפעמים אמר היא⁶⁴ בחי' נוק', דכאשר יש תשובה מלמטה למעלה שזהו ענין ועניתם את כו' בתשעה⁶⁵ שהוא בחי' נסירה בחי' פירוד הרע מכל חלקי כחות נה"א כנ"ל⁶⁶ אזי מעוררים מלמעלה מבחי' הפנימי' דמלך עילאה כו' שהוא בחי' דכר כו' ובבחי' זאת מדבר בפ' אמור ולכן לא נאמר חוקת עולם כי לא בכל פעם נמשך בחי' זאת, אבל כאשר אין התשובה מלמטה למעלה אז נאמר שבת שבתון היא שאינו מעורר רק בחי' קה"ק שהוא בחי' החיצוניות שהוא בחי' שרש וראש לנאצלים כו' וזהו מצד סגולת היום שמאירה בכל פעם ולכן נאמר בזה חוקת עולם. ועם זה יובן ג"כ מש"א וכיפר עה"ק ובסוף א' על