שנא

במקבל כלל רק הארתה הוא בבחי' מקיף בלבד [... פי' שאעפ"י שגם במדת המלוכה עצם המדה נשארת בבחי' העלם ורק הארתה בלבד נמשך למקבל ואדרבה ההארה שבמדת המלוכה היא רק הארה בעלמא שאין לה ערך כלל לעצם המדה יותר ממה שאין ערך להארת כל המדות לגבי מקור המדות עצמם כי מדת המלוכה נשארת בבחי' הרוממות בעצמי' המלך ורק שם המלך נק' על אנשי המדינה והשם אין לו ערך כלל לגבי העצם מ"מ אפי' הארה זאת דשמו אין נתפס בבחי' פנימי' באנשי המדינה רק בבחי' מקיף עליהם בלבד והיינו שאינם מרגישים מהותו כלל רק זאת מרגישים שהוא מרומם ומנושא מהם ולכן אין בהם שום תוס' מהות משפע המלוכה עליהם רק אדרבה ביטול מהותם מכל וכל כו'], ולכן אין שום כלי להכיל הארת מדת המלוכה רק בבחי' הביטול למעלה מן הטעם ועונג לגמרי שהוא ענין קבלת עול המלך עליהם שעי"ז מקבלים שפע מדת המלוכה בהם אבל אם הביטול עפ"י איזה עונג וטעם אין כח להכיל הארת מדת המלוכה משא"כ בשארי השפעות כמו שפע השכל מרב לתלמיד הנה הביטול שיש בתלמיד המקבל השכל נמשך מצד העונג יש⁶¹ לו בהשכלה לזאת מניח ומבטל א"ע מכל וכל בשביל לשמוע השכל כו'.

והנמשל יובן למשכיל למעלה בענין המשכת שפע אלקי בעולמות הנבראים בע"ג שאין להם ערוך כלל לגבי אור אלקי הבלתי מוגבל לזאת א"א להיות ההשפעות אור האלקי להוות ולהחיות הנבראים כ"א בדרך רוממות והתנשאות, והיינו שעצם אור האלקי נשאר בבחי' העלם ורק הארה בעלמא ממנו מאיר בנבראים וגם הארה זאת אינה מאירה רק בבחי' מקיף על הנבראים וזהו כי נשגב שמו לבדו⁶² שזה עצם מדת המלוכה שהוא ג"כ בבחי' נשגב לבדו ורק הודו שהוא הארכו⁶³ מדת המלוכה וגם הארה זאת אינה מאירה רק בבחי' מקיף וזהו על ארץ ושמים כו', אך אין המשל דומה לנמשל כי במשל אין הארת המקיף במדת המלוכה פועל רק בחי' ביטול באנשי המדינה אבל בנמשל דמדת המלוכה למעלה הנה מהארת המדה בבחי' מקיף נעשה ג"כ מקור להחיותם ולהוותם מאין ליש בפ"מ כו', והנה כל המצות הם בחי' בירורים לאהפכא חשוכא לנהורא והיינו לעשות מיש לאין בכדי שיהיו נכללים כל חיות העולמות בבחי' ביטול באור האלקי המאיר ממדותיו ומלכותו ית' ולכן א"א להיות בירור והיפוך זה כ"א כאשר יעשה איש הישראלי את המצוה בבחי' ביטול דרך עול דווקא למעלה מן הטעם ועונג ועי"ז נעשה חיות המתברר [בעולם ע"י גוף המצוה ובנפש ע"י הכפי' שלו לעשות המצוה בחי' גילוי להארת מדת מלכותו ית' כו' ולכן ג"כ מצות ק"ש ואהבת הגם שהשכל מחויב⁶⁴ להתבונן ולאהוב מ"מ צריך לכוין שעושה זה בדרך כפי' והכרח בכדי לקיים רצון המלך ולא מצד חיוב השכל כו' והיינו מצד שכך הוא רצון הקב"ה לעורר נפשו בהתבוננות והתפעלות כו'.