שלב

ויובן ענין הראי' ברזין דאורייתא ממה שנמצא בכתבי האריז"ל שפעם א' למד באתון דבלעם מה שלא יוכל לדרוש בפ' שנה⁶¹ והאיך יכול להיות זה והגם שמצינו שסקירה אחת שבמחשבה כאשר יצטרך לאמרה בדבור יתרבה צירופי אותיות עד שיצטרך לדבר שעה או שתים⁶² ולכן אותיות המחשבה נק' אתוון רברבין לגבי אותיות הדבור כי אות א' במחשבה יכיל ריבוי צירופי אותיות בדבור אבל מ"מ יש להם ערך זה עם זה בזמן אבל מסקירה אחת יצטרך לדרוש פ' שנה זה אינו בערך כלל וע"כ לומר שלימודו הי' בבחי' ראי' והסתכלות ולא בבחי' שמיעה והשגה וידוע דבחי' ראי' דחכמה היא למעלה מן הזמן לגמרי ולכן כאשר יצטרך לפרשה בדבור הנופל תחת הזמן יומשך פ' שנה ויותר מזה (... רק לדוגמא בעלמא נקט הזמן דפ' שנה כו'. ..). והנה יש כמה מדריגות לאין שיעור כמו בחי' הראי' שהי' אצל רשב"י והראי' שהי' אצל משה הי' גבוה יותר וכמ"ש וירא ראשית⁶³ אבל הראי' דמשיח יהי' גבוה מכולם בבחי' עדן הנעלם עצמו עין לא ראתה כנ"ל ועל ידו יומשך ההעלם דעדן עצמו בבחי' התגלות בכללות נש"י. והנה משה רצה שיהי' המשכה זאת דבחי' ראי' בכללות נש"י על ידו ולכן ביקש אעברה נא ואראה את הארץ⁶⁴ בכדי לפעול בחי' ראי' בכללות נש"י אך לא פעל רק ענין השמיעה דבינה וכמאמר שמע ישראל⁶⁵ כו' וד"ל.

והנה עם כל הנ"ל יובן ההפרש בין מתן תורה שעל ידי משה ובין מ"ת שלעתיד שעל ידי משיח, כי מ"ת דמשה הוא בחי' גליא דתורה שהוא מה שנמשך אא"ס המלובש בחכמה עלאה דאצי' להאיר למטה בעשי' כמו למעלה שזהו על ידי תורה ומצות הגשמיי' כנ"ל, והמשכה זאת דתומ"צ הוא לפי ערך ההעלאה שהוא בחי' התעוררות רחמים רבים על נפשו שזהו מדריגת השבטים שבזה מעורר שרש השבטים כמו באצי' (... כידוע בפי' ששם עלו שבטים שבטי י"ה⁶⁶ שיש בחי' שבטים דעלמא דנוק' שהוא בחי' שבטים שבעולם הבריאה ויש שבטים שבעלמא דדכורא⁶⁷ כו'. ..), ועל ידי שרש השבטים מתעורר ומתגלה בנפשו בחי' רחמים דאבות שהוא בחי' פנימי' מדות דאצי' שהוא בחי' רחמים רבים על עולמות עליונים וזהו בחי' קי"ס הכנה למתן תורה כנ"ל, ולפי ערך התעוררות זאת כן ההמשכה דאא"ס שבחכמה עלאה שהוא בחי' גליא דתורה כו'. אך מ"ת דמשיח הוא בחי' המשכת חכמה הנעלמה לבא לידי גילוי שזהו המשכת והתגלות בחי' עדן וזהו בחי' סתים דאורייתא ולהמשכה זאת מוכרח להיות העלאה והתעוררות דרחמים גדולים שהוא