שכה

הראשון שהוא בחי' חכ' שבעצם הכתר דתוהו ואזי הוא למעלה מהכבשים כו' וד"ל.

וזהו ג"כ ענין מחלוקת דשמים קדמו וארץ קדמה, דמ"ד שמים קדמו הוא בבחי' התיקון ומ"ד ארץ קדמה הוא בבחי' התוהו שקדם לתיקון ששם הדומם יותר עליון כו', אבל לחד מ"ד שמים וארץ כא' נבראו⁶⁴ כי הנה כל בחי' הנ"ל דתוהו ותיקון או עיגולים ויושר הוא רק בבחי' ההשתלשלות שם שייך לומר ארץ קדמה או שמים קדמו אבל קמי' עצמותו שלמעלה מהשתלשלות דתוהו ותיקון או עיגולים ויושר שם שניהם שוין. וראי' לד"ז ממה שאנו מוצאים בבחי' ההשתלשלו' דמחכמה ולמטה כמאמר בראשית ברא ות"י בחוכמתא⁶⁵ וכמאמר כולם בחכמה עשית⁶⁶ ואעפ"כ הצומח קדם לחי שהוא מאמר דתדשא הארץ⁶⁷ שקודם למאמר תוצא הארץ נפש חי'⁶⁸ ומאמר תוצא הארץ קדם למאמר נעשה אדם⁶⁹ וכולם נתהוו מבחי' העפר כמאמר הכל הי' מן העפר⁷⁰ כו' שזהו כמו בבחי' התוהו שדומם למעלה מהכל כו' וע"כ לומר שזהו מצד גילוי בחי' התוהו בתיקון שאין זה אלא מחמת שבחי' עצמותו יתברך שהוא למעלה משניהם יחד יוכל להיות בחי' התכללות דתוהו ותיקון כי קמי' שניהם שוים [ומדריגה זאת ישנה באדם ג"כ שאע"פ ששרשו הוא בבחי' התיקון מ"מ יש בו בהעלם בחי' שם מ"ה החד"ש⁷¹ שהוא גילוי אא"ס שלמעלה מבחי' תוהו ותיקון ולכן כתיב וייצ"ר ה' אלקי"ם⁷² עפר מן האדמה שהוא בחי' דומם ממש אחרון שבהתשלשלות ויפח באפיו נשמת חיים שהוא נשמתא דפרחא מחי העולמים⁷³ שהוא בחי' ראשון בהשתלשלות שנכללו בו כא' בבחי' חומר וצורה מטעם הנ"ל כו' וד"ל], וזהו ג"כ טעם דמ"ד דס"ל זה בצד זה שהוא המכריע והלכה כמותו כי אחר שנעשה ענין שני הבירורים דלחם וכבשים בתכלית השלימות בב' אופנים דלחם על הכבשים וכבשים על הלחם אזי נגלה בחי' גילוי עצמי' אא"ס ששם המה זה בצד זה כו' וד"ל.