רכו

שלא הי' אפשר לו לפרוד מבחי' ביטולו במקורו ולכן לא רצה בענין השליחות כו' באמרו כי כבד פה⁵⁶ כו'] וכן כל ת"ח שנמשלו לדגים שבים⁵⁷ כו', אבל בחי' יבשה למעלה הוא ע"ד דוגמא יבשה הגשמי שכל הנבראים המתהווים ממנה המה נפרדים ממקורם וחיותם הוא ג"כ מדברים אחרים שיוכלו לחיות באויר זמן רב, כך למעלה בחי' נשמות ומלאכים שבבחי' עלמא דאתגלי' אע"פ שעובדים ה' באהוי"ר מ"מ זה גופא הוא בחי' יש, מציאות אה' ומציאות יראה רק שבהעלם מלובש באהוי"ר זאת הביטול לאין האלקי כו', והנה כאשר הפך ים ליבשה⁵⁸ שהים נתגלה ביבשה או שהיבשה נכללה בים ויהי' איך שיהי' הרי נתגלה מציאות הביטול שבנשמות ומלאכים הכלולים בימא עילאה ונתגלה ביטול זה בנבראים שביבשה עד שגם בהם נמשך ונתגלה בחי' ביטול מהותם לגמרי מכל וכל כו' וד"ל.

והנה ע"ד דוגמא זאת הוא בחי' ביטול השרפים דאע"פ שהמה נבראים שנתהוו מאין ליש כדוגמת נבראים שביבשה מ"מ מאיר בהם הארת הסוכ"ע עד שמתבטלים ממהותם מכל וכל כו' ולכן אומרים קדוש שהוא ענין המשכת הסובב המאיר עליהם כו' אבל המה אומרים רק פ"א קדוש להיות שעבודתם הוא רק בחי' הרצוא שהוא בחי' הצמאון והתשוקה ליכלל באוא"ס הסוכ"ע בעא"ע, וזהו בחי' כת א' שהוא בחי' שרפים דבריאה כו' אבל כת הב' אומרים ב"פ קדוש שזהו בחי' מלאכים דיצי' [... בחי' השרפים שביצי' כנ"ל] שזהו בחי' יוצר אור כי שרש היצי' הוא בחי' גילוי האור מהעלם אוא"ס הסוכ"ע שנמשך להחיות העולמות שזהו בחי' שוב המשכת הביטול דהרגשת התכללות האור במאור שיהי' נמשך בכלי שהוא בחי' אהוי"ר וכידוע בענין ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם⁵⁹ שהוא מעדאתכ"ס לעדאת"ג ולכן אומרים ב"פ קדוש בחי' המשכת הרצוא שבשרפים דעולם הבריאה שיהי' נמשך בהם בהעלם ויתלבש בבחי' הכלי שלהם בבחי' שוב [... וע"י פ"א קדוש מעוררים התגלות הרצוא שמקבלים בחי' זאת משרפים דבריאה ופעם ב' דקדוש ממשיכים בבחי' התלבשות דשוב אך גם המשכתם בבחי' שוב הוא בבחי' רוחניו' בלבד לזאת המלאכים דעשי' שהוא בחי' השרפים דעשי' אומרים ג"פ קדוש שהוא ההמשכה למטה מטה עד שיהי' נמשך בחי' גילוי אלקות גם למטה בעשי' הגשמי' כו' וד"ל].

והנה ע"ד דוגמא דמלאכים כך הוא בנשמות שבגופים למטה רק להיות שהנשמה שבגוף כאו"א מישראל הוא בחי' כללי'⁶⁰ [ולא פרטי' כמלאכים כידוע] ולזאת