תפא

שני', לכן נק' אין עושין רצונו של מקום כו' (... כי בכל מאדך הוא גילוי נקודת הלב שהוא הרצון שלמעלה מן הטעם לגמרי וזה דוקא נק' עושין רש"מ, ועד"ז תירץ בחידושי מהרש"א⁷⁰ ע"ד הפשוט⁷¹ דבכל מאדך הוא בכל ממונך⁷² וכ"ז שלא בא למדה זאת להפקיר ממונו ורכושו בשביל רצון ה' נק' אין עושין רש"מ כ"כ יעו"ש. ..). אך גם זה אינו מובן וכי בשביל שלא נגלה נקודת הלב יקרא אין עושין רש"מ הלא יש⁷³ לו אהבה דבכל לבבכם ובכל נפשכם ומקיים כל המצות ושומר א"ע מכל מיני רע מחמת אהבה זאת⁷⁴.

אך ⁷⁵ יובן בהקדם ענין ברוך המקום⁷⁶ כי הנה ארז"ל הוא מקומו של עולם⁷⁷ והכוונה שהוא ע"ד דוגמא דמקום הגשמי שמגביל את מהות הנברא דומם או צומח כו' בו"ק מעלה ומטה וד' רוחות⁷⁸ וכן ברוחני' מקום הרוחני הוא מגביל הנברא הרוחני בו"ק רוחני' שנכללים בג' בחי' עומק ורוחב ואורך (... כמו עד"מ בשכל שיש בחי' עומק ורוחב ואורך, עומק הוא עצמי' ההשכלה הפרטי' בראשית מציאותה מכח המשכיל הנקרא אין וכאשר מבריק בגילוי במוח נק' רוחב, והאורך הוא כח המדידה⁷⁹ שבהשכלה להביאה בהסבר ההשגה כמבואר בשער היחוד פ"א יעו"ש⁸⁰. ..). כן עד"ז למעלה אמיתית המגביל ומודד כל הנבראים הן בהתהוותם מאין ליש והן בקבלת חיותם שהוא בחי' הביטול הנמצא בהם הכל הוא מצד בחי' אלקות שנותן מדה וקצבה לכל נברא פרטי ובחי' זאת נק' מקום כו' (... והנה מקום זה הוא בחי' ממכ"ע שהוא בחי' מל'⁸¹ דאצי' שבחי' ו"ק⁸² שבמל' הם מגבילים לאור האלקי שיתלבש בכל עולם לפ"ע להחיותו וכן הם מגבילים לבחי' העולם עצמו שהוא בחי' התהוות היש שלו באיזה אופן יהי' וע"ז כיוונו רז"ל באמרם הוא מקומו של עולם פי' שהוא עושה בחי' המקום בכל העולמות, הן בבחי' החומר להגבילו בששה קצוותיו והן בבחי' חיות האלקי לצמצמו שיתלבש בבחי' החומר בבחי' הרגשה כו'.

אך מבואר במ"א בביאור דוהתהלכתי⁸³ ששמעתי בשנת תר"ב פ' וישלח שיש בחי' ב' בבחי' מקום שהוא בחי' סוכ"ע, וביאור הדברים ע"ד שאנו רואים במקום