ט

מקור מאין ליש (ונק' בנין החומר כו'), זהו ע"י מדות דבינה שנק' תבונה כו'. אך בבחי' המל' דאצי' הוא להיפוך שעצמי' המל' הוא מבחי' המדות דבינה הנק' תבונה כו', שהוא מה שנאמר בזהר פ' בלק דמסט' דאימא אתמתח⁶⁹ ואושיט פסיעה לבר (ע' בב"ז במאמר הנ"ל). אך התגלות עצם המל' בריבוי כלים להיות פרצוף שלם בע"ס כ"א כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד עד אין שיעור זהו מצד החכ' כידוע למטה מבשרי אחזה שצירופי אותי' הדיבור בריבוי והתחלקות הוא מצד מקור החכ' דייקא הנק' קדמות השכל ע' באגה"ק במאמר ויעש דוד שם⁷⁰ כו'.

ובזה יתורץ ענין הנ"ל דמש"א דבן (שהם בחי' המדות דז"א) מסט' דאבא קאתי היינו הצורה⁷¹ שעצמו' המדות נמשכים מבחי' החכ', ומש"א כונן שמים בתבונה היינו התכוננותם⁷² שהוא בנין החומר שלהם הוא⁷³ מצד המדות דבינה הנק' תבונה, ובמל' דאצי' העצמי' שהוא בחי' הצורה הוא מבחי' הבינה שעז"נ דאמה כו' ובפי'⁷⁴ ההתפשטות בריבוי כלים שהוא בחי' בנין החומר הוא מצד החכ' ועז"נ ה' בחכמה יסד ארץ כו'. אך א"כ לכאורה אינו מובן מה שבכמה מקומות נאמר שבנין הזכר הוא מהחסדים⁷⁵, ולפי הנ"ל בנין המדות דז"א שהוא בחי' דכר הוא מבחי' תבונה שהוא בחי' מדות דבינה, ומבואר למעלה דבינה מתגלים מצד ה"ג דמזל ונקה או גבו' דאריך המתלבש בה ולכן הם בבחי' גבו' כו' ומהם נמשך בנין המדות דז"א וא"כ איך א' דבנין הזכר מהחסדים כו' ומל' בנינה מצד החכ', ואם הכוונה על מדות דחכ' הרי הם מתגלים מצד ה"ח דמזל ונוצר או מבחי' חסד דאריך המתלבש בחכ' וא"כ הם בבחי' חסדים ומהם נמשך בנין המל' ואיך א' דבנין המל' מהגבו', אך הנה מבואר בכהאריז"ל שגם שבבחי' בינה נמשך ה' גבו' ממזל ונקה ובבחי' חכמה נמשך ה' חסדים ממזל ונוצר מ"מ יש בחי' חו"ג במוחין דאבא וחו"ג במוחין דאימא⁷⁶ כו' וא"כ יתורץ קושי' הנ"ל כי הגם שבנין הז"א הוא מבחי' תבונה מ"מ בנינו מהחסדים שבה ובנין המל' הוא מבחי' חכ' מהגבו' דחכ' כו'.

ועתה יובן ענין הסתירה הנ"ל שמה שמבואר כאן שבחי' רוח האדם הוא עולה למעלה ואינו רוצה בהשפעה היינו בחי' מ"ה דחכמה שבא מצד הביטול במקורו בחי' האין שלמעלה מבחי' החכמה מצד קרבתה אליו כי הוא ראשית הגילוי מבחי' האין כו' והיינו ג"ר דחכ' כו' וא"כ הוא בבחי' הגבו' לעלות למעלה. אבל בחי' המדות דחכ' מקבלים מבחי' ה"ח דמזל השמיני שפועלים טבע הירידה בבחי' מ"ה דחכ' שיתלבש במדות שבחכ' כו' ומבחי' מדות שבחכ' נמשך בחי' המדות דז"א, לכן