תקמד

הוי' הוא המשכה מבחי' אתה הוי' לבדיך שהוא בחי' מהו"ע אא"ס [והוא ג"כ אלקינו מקור נש"י כידוע דישראל עלה במח'⁵² פנימי' ועצמי' למעלה ממחה"ק מקור ההשתלשלות כו' וד"ל] ומשם נמשך להיות מלך העולם שהוא בחי' מלכותך מלכות כל עולמים⁵³ שזהו בחי' מקור העולמות כידוע דמה שיוכל להיות נמשך מציאות עולם נראה בבחי' יש הוא מצד כח המלוכה להיות שמדת המלוכה אינה מגלית השפעה מריחוק מקום⁵⁴ מן העצם דייקא כו', ומשם אשר קדשנו בקידוש⁵⁵ העליון שלמעלה מג"פ קדוש כו' ג"פ קדוש הוא ג' מדריגות דשמי השמים כו' הימים כו' הארץ שהם ג' עולמות דבי"ע⁵⁶ [ובשרש שרשן ג' מיני אדם⁵⁷ כו'] אבל קדוש⁵⁸ הוא בחי' עצמי' אלקות שבאצי' [ולמעלה בחי' פנימי' אא"ס שלפני הצמצום], שע"י המצות נתקדשו בנ"י בקדש שלמעלה מקדוש⁵⁹ בו', וזהו אשר מלשון באשרי⁶⁰ כי אשרוני שהוא בחי' העונג ממהו"ע שנמשך בעסק המצוה שנק' שמחה של מצוה כו'. וזהו עץ חיים היא⁶¹ למחזיקים בה שהוא בחי' התורה שנק' עץ החיים, ותומכי' הם המצות מאושר ממשיכים מבחי' תענוג העליון הפשוט שנק' אושר מל' כי באשרי כנ"ל וד"ל.

וע"ז אמר אותי עזבו מקור מים חיים, כי בזמן הגלות אבדו החוש לטעום טעם אלקי שיש בעצמות אלקות, כמאמר טעמו וראו⁶² כי טוב ה', ועי"ז ממילא טועמים טעם ועונג בהרגשת עצמם דווקא, ולכן נק' כנס"י חולת אהבה כמו החולה הטועם מר למתוק ומתוק למר כך בחי' כנס"י בגלותא אינם טועמים טעם ועונג באהבה האלקי' [הנק' אהבה בתענוגים כו'] רק בחיצוניות ובקרירות כמאמר כי פנו אלי עורף⁶³ כו', והטעם לזה כי מקור התענוגים המלובש במים המצמיחים ומכ"ש בנהר עצמו מקור המים חיים אינו נרגש בגילוי אור כי הוא בבחי' ההעלם שלמעלה מבחי' גילוי אור. אך הסיבה להביאה לידי גילוי הוא בחי' הצימאון שהוא בחי' אש האלקי וכמ"ש כמים קרים⁶⁴ על נפש עיפה דייקא שאז נרגש בהם העונג, וידוע דאש אוכלה אש⁶⁵ שכאשר מתגבר האש אלקי אזי מכלה האש זר שבתאוות ולגרמי', אבל