תפ

לגמרי, משא"כ בעוה"ז מאיר אור הסובב שאינו בא בסדר והדרגה להיותו למעלה מכל המדריגות לכן יכול להאיר ברשע גמור כמו בצדיק גמור רק שיהרהר תשובה בלבו כו' (... והטעם לזה שבעוה"ז מאיר דוקא אור הסובב היינו כמבואר במ"א שהתהוות הגשמי' מן הרוחני' א"א להיות בסדר ההשתלשלות רק מבחי' כל יכול⁵⁸ ונמצא שהתהוות עולם הגשמי הוא מבחי' הסובב דוקא רק שהסובב נמצא בו בהעלם עד שנראה ליש, אבל ע"י המצוה מהפכים הדבר הגשמי' ממש לאין ועי"ז נתגלה כח המהווה אותו שהוא בחי' הסובב כנ"ל בבחי' גילוי במעשה המצות כו' וכן ע"י התשובה כו'⁵⁹ וד"ל). וזהו הטעם דהיום לעשותם דוקא כו' (... משא"כ בעולמות הרוחני' אין מעשה וחשבון וחכמה כו' וד"ל. ..).

והנה עם הנ"ל יובן ההפרש בין בחי' עמידה לבחי' הילוך כו', שבחי' עמידה הוא בחי'⁶⁰ שפע הבאה במדה ושיעור היינו ההשפעה דבחי' ממכ"ע שכבר נמדד שפע זאת בהעלם המשפיע והגם שיש התחדשות בשפע זאת הוא רק מהעלם אל הגילוי ולכן נק' המקבל שפע זאת בחי' עומד עדיין⁶¹ להיות שהוא במדריגתו הראשונה רק שהמדריגה שלו נתחדשה בחיות חדש אבל לא נשתנה כלל ממהותו הראשון משא"כ בחי' הילוך הוא בחי' השפעת הסובב שהוא למעלה מבחי' אדם⁶² אפי' בהעלם ולכן כאשר מאיר בחי' הסובב הוא בחי' אור חדש לגמרי ולכן נק' המקבל שפע זאת בשם מהלך להיות שהולך ממדריגתו לגמרי ונתעלה בבחי' א"ס ממש (... ולכן נק' המלאכים בשם עומדים וכן הנשמות קודם בואם לגוף רק הנשמות המתלבשים בגופים ומקיימים תומ"צ בגשמיות נק' מהלכים כמשי"ת לקמן במאמר אם בדרכי תלכו⁶³ יעו"ש. ..).

ומעתה י"ל איך שבבחי' הילוך שלמעלה מבחי' עמידה יש ב' בחי' הא' בחי' הילוך בבחי' אחוריים והב' בחי' הילוך⁶⁴ בבחי' פנים כנ"ל. ויובן בהקדים המאמר דרשב"י (ברכות דל"ה ע"ב) אפשר אדם חורש כו' אלא בזמן שישראל עושין רצונו ש"מ מלאכתן נעשית ע"י אחרים שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם⁶⁶ כו' ובזמן שאין ישראל עושין רש"מ מלאכתן נעשית⁶⁵ ע"י עצמן כו'. והקושי' מפורסמת דהלא ואספת דגנך⁶⁷ נאמר בפ' והיה אם שמוע ושם נאמר בכל לבבכם⁶⁸ כו', ואיך יקראו בשם אין עושין רש"מ כו', ותי' הרה"מ נ"ע דמחמת שלא נאמר בכל מאדך⁶⁹ בפ'