רצה

פי' הא' הנ"ל שיעור ה' שהשיעורים וצמצומים שיתגלה בחי' ה' שהוא בחי' מל' כנ"ל אפי' בבחי' אצי', רק ע"ז כתיב כי נשגב שמו לבדו⁴⁷, והיינו אפי' בחי' שמו שהוא בחי' מל' כמו שהיא בבחי' אצי' עדיין הוא נשגב ומרומם עדיין להיות בחי' מקור לנשמות ומלאכים דבי"ע בבחי' ומשם יפרד, כי הלא נשמות ומלאכים דאצי'⁴⁹ נק' בשם נוני ימא⁴⁸ וכמאמר כל מה שיש ביבשה⁵⁰ יש בים רק ההפרש שברואים שביבשה הם בבחי' נפרדים ממקורם אבל ברואים שבים אינם נפרדים כלל ממקורם והם בתכלית הביטול ובהתכללות במקורם כו'. כן ע"ד דוגמא למעלה נשמות ומלאכים דאצי' הם בתכלית הביטול וההתכללות במקורם והביטול בתמידיות אצלם, ולא נפסק אפי' רגע אחת, הגם שהם מהות בפ"ע אשר ע"ש זה נק' בשם עולם האצי', וכמו דגים שבים שהם כלולים במקורם אבל מ"מ הם מהות בפ"ע, כי הדג אינו מים ומים אינם דג כו', וזה פועל בחי' גבורות שבמל' שאינם ע"ד זיו השמש בשמש שהוא מיוחד בעצם השמש ואינו עולה בשם כלל כו', אבל מ"מ ה"ה כלולים במקורם לגמרי, וא"כ בחי' מל' דאצי' כמו שהיא בבחי' אצי' נשגב ומרומם מגדר ברואים שביבשה שהם בחי' בי"ע ששייך שם ומשם יפרד כו' שהנברא יוכל להיות בבחי' פירוד ממקורו כו', ולזה צ"ל עוד בחי' גבורות וצמצומים שיסתירו ויעלימו גם על בחי' המל' כמו שהיא באצי' שלא תאיר כמו שהיא בעצם רק בחי' הארה דהארה מאיר ממנה להיות מקור לבריאה, וזהו מה שמבואר במקובלים כי בחי' מל' דמל' דאצי' נעשה עתיק לבריאה⁵¹, ובכל מקום מל' נק' בחי' סוף שהכוונה שמסיים ומעלים לגבי המקבלים שלא יאיר כמו שהוא, וזהו"ע הנזכר במקובלים שיש ה"ג לצורך עצמה, וגם ה"ג לצורך בנינה, שהוא להיות מקור לבנין העולמות כו'.

וזהו מ"ש י"ב בקר⁵² דקאי על ד' מחנות⁵⁴ שכינה⁵³ דבריאה, והים עומד עליהם מלמעלה כו', והיינו בחי' הים שהוא בחי' המל' כמו שהיא באצי' עומד עליהם מלמעלה בבחי' מקיף ובהעלם כו', וגם לבד הגבורה שבעצם המל' שהוא בחי' ה' אותיות דש' אלקים⁵⁵ כידוע צ"ל בחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע⁵⁶ שהוא דוגמת המגן ונרתק על השמש כו'. ובזה יובן ענין פי' הב' דשיעור ה' היינו השיעורים