רכד

שערות, וזהו וע"י יתיב כו' שער רישי' כעמר נקי³⁴ פי' ע"י הוא בחי' סוכ"ע שנעתק מבחי' יומין עילאין כמאמר המתנשא מימות עולם כי ימות עולם הוא בחי' ששת ימים דז"א³⁵ שהוא בחי' מדות עליונות שנמשכים בבחי' מקור להחיות ולהוות כל העולמות ביום הראשון נמשך בחי' חסד דז"א במאמר יהי אור³⁶ כו' וכמאמר ששת ימים כו' שית יומין עילאין דבהון עביד קוב"ה שו"א³⁷ וכו' ובחי' זאת נק' ממכ"ע אבל בחי' סוכ"ע שהוא מהו"ע אוא"ס ית' הוא נעתק ומובדל מבחי' זאת דממכ"ע ולכן נק' עתיק יומין שנעתק ומובדל מבחי' יומין³⁸ עילאין דז"א ונק' קדוש כנ"ל, ולכן ההתגלות ממנו הוא בבחי' שערות בלבד, וזהו ושער רישי' שזהו בחי' התגלות שלו בעולמות שנק' ושער רישי' בלבד כו' וד"ל. והנה בחי' המשכות קדושתו ית' בעולמות הוא בבחי' שערות כנ"ל אנו ממשיכין ע"י תומ"צ שאנו עושין בגשמי' והעיקר ע"י סומ"ר שאנו מקדשין ומבדילין עצמינו מדבר האסור [או אפי' מדבר המותר וכמאמר קדש עצמך במותר³⁹ כו'] ועי"ז אנו ממשיכין בחי' קדושתו העצמי' עלינו ע"י מעהמ"צ וכמו שאנו מברכין אשר קדשנו במצותיו⁴⁰, ולכן גם הנזיר שהזיר א"ע מן היין וקידש א"ע להיות קדוש ומובדל מתאוות שתיית היין כו' ועי"ז נתעלה להיות כלי לבחי' המשכות קדושתו ית' שהוא בחי' המשכות מהו"ע ית' הנמשך ומתגלה בבחי' שערות בלבד ולכן צריך לעשות כדוגמא עליונה שהוא בחי' גידול פרע שער וזהו קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו כו' וד"ל, וזהו מה שנאמר בו איש כי יפליא לנדור⁴¹ כו' שממשיך עליו מבחי' פלא העליון קדושת המהו"ע ית' כו' וד"ל.

ומעתה י"ל מארז"ל בענין ג' כתות הנ"ל שכת א' אומרת פ"א קדוש כו', כי הנה ידוע שיש ג' בחי' שרפים בבריאה וחיות ביצי' ואופנים בעשי'⁴², אך יש בכל עולם בפרט ג' בחי' דשרפים ואופנים וחיות [כמבואר בביאור דאני לדודי כו' יעו"ש⁴³ ] ובחי' השרפים שבכל עולם המה האומרים קדוש⁴⁴ [כי אופנים וחיות אומרים ברוך כו' וכמאמר והאופנים כו' מתנשאים כו' ואומרים ברוך⁴⁵ כו'] אך השרפים