קנט

המלאכים חיים וקיימים יותר מחמת שהם בבחי' ביטול יותר כו' וד"ל. ..). והנה חיות זה בא בחילוקי מדריגות רבות בכל עולם לפ"ע כמו בעולם הבריאה החיות האלקי מאיר ביותר לכן הביטול נמצא בהם ביותר ובלתי מורגש כלל וזה"ע השרפים דבריאה⁵⁰ שנאמר בהם שרפים עומדים⁵¹ ועמידה הוא מלשון שתיקה⁵² שמורה על בחי' ביטול ביותר כו', משא"כ חיות הקודש דיצי'⁵³ נאמר בהם ברעש גדול מתנשאים⁵⁴ שההתפעלות מורגש ביותר מצד שאין בהם בחי' הביטול כ"כ כו' (... מצד שאור האלקי מוסתר ביותר לגביהם להיותם מקבלים ע"י ב' פרסאות שבין אצי' לבריאה⁵⁵ ובין בריאה ליצי'⁵⁶, משא"כ השרפים דבריאה מקבלים דרך פרסא אחת מאצי' לבריאה בלבד כו'. ..), ובעולם העשי' בא אור וחיות האלקי בהסתר יותר עד שמרחוק ה' נראה להם⁵⁷ בדרך הודאה בלבד כו', והנה אע"פ שנאמר למעלה שאור וחיות הנתפס בג' עולמות דבי"ע הוא בדוגמת חיות המתמזג בג' כלים דמוחא לבא וכבדא מ"מ לגבי אדה"ע דאצי' הוא בחי' אחרונה שבו שהוא בחי' נפש בלבד, והענין הוא כמו שבנפש האדם החיות הנמזג בכבד נק' בחי' נפש שממנו נמשך כח התנועה וענין התנועה הוא ממקום למקום להמשיך חיות הנפש מהעלמו באברים שיתגלה לחוץ במקום נבדל כמו זריקת אבן או כתיבה ביד כו', כן למעלה בחי' המל' נק' נפש⁵⁸ בבחי' אדה"ע כי כח המל' הוא המגלה אור וחיות האלקי שבעולם האצי' מהעלמו לחוץ בבחי' בריאה מאין ליש כו'.

אך ⁵⁹ כ"ז הוא בחי' ממכ"ע, אך בחי' המדות דאצי' מאירים בבחי' העלם בכל ג' עולמות דבי"ע ובהשוואה, כי לגבי עצם אור האלקי שבבחי' המדות דאצי' שוה בחי' עולם הבריאה עם עולם העשי' כי שניהם אין ערוך לאור האלקי דבחי' המדות דאצי' לכן לית מח' תפיסא בי'⁶⁰ אפי' דעולם (... כי תפיסא הוא בחי' הרגשה בגילוי. ..) הבריאה, ולית אתר פנוי מיני'⁶¹ גם בעולם העשי' כמו בעולם הבריאה כי שניהם שוין לפניו בהשוואה אמיתית (... ולא שייך לומר אשר ריחוק הערך דעשי' הוא יותר מרוחק⁶² הערך דבריאה לגבי אור האלקי שבמדות דאצי' שא"כ יש קצת ערך כו'