קלא

בחי' הניצוץ אלקי הנ"ל שהוא מבחי' המל' דאצי' והוא בחי' האודם שהוא בחי' גבו' כו' וחלק האב שהוא בחי' שרש הנשמה מבחי' פנימי' המוחין דז"א כנ"ל שהוא בחי' הלובן כו' ומשני הבחי' ביחד נמשך בחי' הנשמה הנק' בנים כו' וזהו בנים אתם להוי' אלקיכם הוי' הוא בחי' ז"א³⁶ דאצי' כו' ואלקיכם הוא בחי' פנימי' המל'³⁷ דאצי' שנק' כנ"י³⁸ ומשני הבחי' ביחד נמשך בחי' נש"י שנק' בשם בנים כו', אך יש בחי' עליונה יותר שנק' מחמת זה אשה כו' כי יש לפרש פי' ב' בתיבת לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה אש יו"ד³⁹ דחכ"ע והיינו בחי' גבו' דאבא ובחי' זאת קבלו ישראל בשעת מתן תורה, ומצד זה יש להם תשוקה ברשפי אש ליכלל למעלה בבחי' עצמו' אא"ס המלובש בחו"ב עילאין שהוא למעלה מהיות מקור לעולמות כנ"ל [ויתפרש מי לי בשמים⁴⁰ הוא בחי' ז"א דאצי' ועמך לא חפצתי בארץ הוא המל' דאצי' שלא יחפוץ בבחי' זאת רק להיות כלה שארי ולבבי לבחי' אא"ס שבחו"ב עילאין כו' וד"ל]. והנה לגילוי בחי' זאת תזכה הנשמה מצד ירידתה בגוף ולומדת התורה שבעוה"ז הגשמי ועי"ז באה לבחי' רשפי אש להיות כלה שארי ולבבי לעצמו' שלמעלה מהיות מקור לעולמות כנ"ל וזהו מש"א במשנה דאבות חביבין ישראל שנק' בנים למקום כו' ואח"כ א' חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה⁴¹ שהוא התורה שעי"ז באים לבחי' אש ה' שלמעלה מבחי' בנים כנ"ל וד"ל.

והנה על בחי' זאת א' אשה כי תזריע כו' הזריעה הוא עסק המצות כמאמר זרעו לכם לצדקה⁴² כו' וכללות המצות נק' בשם צדקה⁴³ ועשיות המצות שאיש הישראלי עושה נק' בשם זריעה כמשל זרעוני גינה שאינם נאכלים מצד שאין בהם שום טעם כלל אך כאשר נזרעין בארץ יצמיחו פירות בטוב טעם [ודוקא בארץ המוכנת לזה אבל במדבר לא יצמיח מאומה כו'] כן כנ"י נק' בשם ארץ חפץ כמ"ש כי תהיו אתם לי ארץ חפץ⁴⁴ כו' והטעם כי מדת המלוכה מתפשטת על כל הנבראים הרוחניים כמו המלאכים שבכל ג' העולמות דבי"ע כולם עומדים ברום עולם⁴⁵ ומשמיעים ביראה שהוא בחי' ביטול למדת מלכותו ית' ועי"ז מתהפכים מיש לאין כו' אך המלאכים אינם בבחי' נפרד כ"כ כו', אך נש"י ירדו בגופים גשמיי' והם בבחי' נפרד לכן כאשר המה בטלים אליו ע"י קיום התומ"צ בהם נשלם עיקר המלוכה כי אין מלך בלא עם⁴⁶ מלשון עוממות שהמה בבחי' יש נפרד שם הוא עיקר גילוי