תקט
וביאור הדברים יובן ממארז"ל שאין התינוק יודע לקרות אבא37 עד שיטעום טעם דגן, והנה מה שקוראו אותו אבא אינו בהשגה והבנה איך שהוא אביו רק בחי' הכרה בלבד, והכרה זאת היא נמשכת מלמעלה מן הדעת לתוך הדעת והכרה כו', אך הכרה זאת פועלת בו בחי' הביטול מכל וכל להיות נמשך אחרי אביו עד מיצוי נפשו [וכ"ה בנה"א בחי' ההכרה וההמשכה לימשך אחרי מקור כל הנשמות שהוא אבינו האמיתי זהו מלמעלה מן הדעת הנמשך ומתלבש בתוך הדעת והכרה והוא הנק' בחי' אמונה שזהו ענין מצה, מיכלא דמהימנותא38 כו'], וכ"ה למעלה באדם העליון שעל הכסא שהוא בחי' המדות דאצי' שרש ומקור של הנה"א שהוא בחי' שם מ"ה דאצי' הנה מאכל אדם זה שהוא תוס' אור וחיות הנמשך בו מבחי' עצמות אא"ס ב"ה [... דלאו מכל אינון מדות כלל39 ועלי' נאמר כי לא אדם40 כו'] הוא ע"י החכ' [... שזהו בחי' מוחין דאבא הנמשך בז"א] ונק' חטה כו' וד"ל. אך א"כ יקשה קושי' הנ"ל ביותר דכיון דחטה הוא בחי' מוחין דאבא הממשיך חיות בשם מ"ה דאצי' שהוא בחי' אין בעצם שאין בזה עדיין שום שרש ומקור ליניקת הרע וא"כ איך נק' עה"ד טו"ר כו' וד"ל. אך באמת יש שני בחי' בחטה כו' הא' בחי' כ"ב אתוון דאורייתא41 בגי' חטה42 שזהו בחי' חכ"ע מוחין דאבא כנ"ל, והב' בחי' הנמשכת בבחי' המל' וזהו בחי' חטה חט ה'43 שח"ט הוא לשון חסרון44 ובשבטים לא הי' אותיות ח' ט'45, כמו והי' אני ושלמה בני חטאים46, וה' חסדים הנמשכים בה אשר שרשם מחכ"ע בחי' אבא47, ובחי' זאת הוא בחי' אילן שאכל אדה"ר שהוא בחי' עה"ד טו"ר, וזה גרם שבירת הלוחות אח"כ כמשי"ת.
וביאור הענין הנה יש להבין ההפרש בין עבודת אדה"ר לעבודת נשמות הבאים אחרי', כי הנה כמו שיש הפרש בין גוף אדה"ר שהי' יציר כפיו של הקב"ה ולא הי' ילוד אשה כלל ובין גופות הבאים אחריו שהמה נולדים מאב ואם כן הוא ההפרש בין נשמת אדה"ר לנשמות הבאים אחריו, שנשמת אדה"ר הוא מבחי'
הערות
- 37. שאין התינוק יודע לקרות אבא : ראה ברכות מ, סע"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רמה. וש"נ. תו"ח בא ח"א צה, ב. וש"נ. לעיל ע' קה ובהערה 54.
- 38. מצה מיכלא דמהימנותא : ראה זהר רע"מ בא מא, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרלו. וש"נ.
- 39. דלאו מכל אינון מדות כלל : ראה ת"ז בהקדמה יז, ב.
- 40. כי לא אדם : שמו"א טו, כט.
- 41. בחטה. . כ"ב אתוון דאורייתא : ראה זהר בלק קפח, ב. ת"ז תס"ט (קיד, א. ב).
- 42. כ"ב. . בגי' חטה : ראה ת"ז שם. פע"ח שער חג השבועות שכ"ג, פ"א. טעמי המצות להאריז"ל ר"פ אמור. לקו"ת שה"ש כז, ג. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפא.
- 43. חטה חט ה' : ראה זהר רע"מ תצא ערה, ב.
- 44. שח"ט הוא לשון חסרון : ראה [בנוסף להערה 46] ס' שופטים כ, טז. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקיד. וש"נ. נ"ך ע' נא. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קמד. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תנט.
- 45. ובשבטים לא הי' אותיות ח' ט' : ראה יומא עג, ב. זהר בהקדמה ג, א. תרומה קנב, א. בלק קפח, ב. לקו"ת אמור לו, ג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שלח וע' שלט. תרכ"ט ס"ע רמג ואילך.
- 46. והי' אני ושלמה בני חטאים : מל"א א, כא [ושם: והייתי אני ובני שלמה].
- 47. וה' חסדים. . בחי' אבא : ראה לקו"ת אמור לו, ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.