תצט

וגם ההתחדשות שיתחדשו בכל שיתא אלפי שני³⁸ בזמן כבר נמדד בהעלם במחה"ק ולכן אינו נק' חידוש גמור. ..], משא"כ כאשר אור הסוכ"ע בא לידי גילוי שאינו נמדד בכלים נק' אור חדש לגמרי שלא הי' מעולם בהעלם כו' [... ולכן א' כחדשים בכף הדמיון כו' כי הכלי שהוא המצוה בעצמה אינו חדשה רק האור המאיר על ידה הוא חדש לגמרי כו' וד"ל. ..], וזהו ג"כ ענין מצות התשובה³⁹ שהיא בעוה"ז³⁹ דייקא כמאמר כל אשר תמצא ידך כו' כי אין מעשה⁴⁰ כו', וכמארז"ל המקדש את האשה⁴¹ ע"מ שאני צדיק גמור שאע"פ שהוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, והנה צדיק גמור ורשע גמור הם שני הפכים כי צדיק גמור כבר היפך הרע שבנפשו לטוב כו' ורשע גמור גבר על הטוב עד שנסתלק ממנו לגמרי כידוע בלק"א⁴² וע"י הרהור א' בלבד יוכל להתהפך מן הקצה לקצה כו'. אך הענין הוא ג"כ מטעם הנ"ל מצד שבעוה"ז מאיר בחי' סוכ"ע ושם אין המצות והעוונות תופסים מקום כלל כמאמר אם חטאת מה תפעל לו⁴³ ואם צדקת⁴⁴ כו' לכן כשמאיר אור הסובב בגילוי ע"י התשובה שהרהר בלבו יוכל להתהפך מן הקצה לקצה שיהי' צדיק גמור אע"פ שעד הנה הי' רשע גמור כו'. אך א"כ אינו מובן כיון שהמצות אינם תופסים מקום בבחי' הסובב איך ע"י מעשה המצות מעורר אור הסובב לבוא לידי גילוי כיון שאינם תופסים מקום כלל כו'.

אך הענין יובן ע"פ המאמר תען לשוני⁴⁵ כו' כי כל מצותיך צדק, והענין הוא ע"ד דוגמא מנתינת הצדקה שאחד נותן לחבירו שלא הרויח אצלו כלום רק כך עולה ברצונו שיתן לו צדקה כך המה המצות אינם מעוררים גילוי הסובב ע"פ טבע [... כמו כמים הפנים⁴⁶ כו' כן לב האדם כו' שזהו ע"פ טבע ההשתלשלות כו'. ..] רק כך עלה ברצונו בתורת צדקה שכאשר יעשו מצוה אחת להתעטף בציצית כו' או להניח תפילין יתגלה עי"ז אור הסובב ויבוא לידי גילוי בנשמה כו', נמצא שאין העשי' בעצמה פועלת המשכת אור הסובב כו' רק הרצון הוא הפועל כו', והנה רצון הוא אותיות צינור⁴⁷ כמו שהצינור מצמצם שפע המים העוברים על ידו שיתקבלו בכלי ולא ילכו לאיבוד כו' כ"ה הוא ברצה"ע שממשיך אור הסובב שיתגלה בכלים שע"י הכלים נמשך האור בסט' דקדושה דייקא שרש נש"י ואינו הולך לאיבוד שיהי' ממנו