תעט

אמרו בכל יום יהי' בעיניך כחדשים כי באמת כ"ה שבכ"י שעושה את המצוה הוא ממשיך אור חדש שלא המשיך אתמול נמצא שהמשכה הוא⁴⁹ חדשה לגמרי מצד חיות החדש הנמשך בה וע"י בנה"א כו' (... כי הגם שגילוי הסובב הוא גילוי אור העצמי' כמ"ש מ"מ יכול להתגלות בע"א⁵⁰ עד אין שיעור כי אוא"ס הוא בעילוי אחר עילוי בעצמותו ולכן ע"י כל מצוה נמשך אור חדש לגמרי שלא נמשך מעולם עדיין כו' וד"ל. ..). וכן ע"י לימוד התורה בכל עת שלומד ממשיך אור חדש מבחי' סוכ"ע כמו בשעת מ"ת ממש ולכן אנו אומרים נותן התורה ל' הווה⁵¹ כי הנתינה הוא מחדש בכ"י כי בכ"י נמשך אור חדש מבחי' הסובב ע"י לימוד התורה ולכן צריך להיות באימה ויראה כמו בשעת מ"ת ממש, כי גם עכשיו הוא לומד בתורה בבחי' פב"פ כו' וד"ל.

ועוד יתפרש תיבת היום לעשותם⁵² כי ענין המעשה דתומ"צ להמשיך בחי' אור חדש דסוכ"ע אינו רק בעוה"ז הגשמי ולא בעולמות הרוחני' כי שם אינו נמשך רק מבחי' ממכ"ע (... ואפי' זיו תומ"צ שמקבלת הנשמה בג"ע אחרי שהיתה בגוף אינו רק הארה מעצמות אור תומ"צ שנעשה⁵³ בעוה"ז הגשמי ע"י גוף המעשה, וכן ארז"ל אשרי איש⁵⁴ כו' במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו וכנ"ל במא' ויחי⁵⁵ שעיקר קיבול השכר מעצם אור המצוה הוא לע"ל ולא בג"ע כו'. ..), וראי' לזה מענין התשובה שאינו רק בעוה"ז הגשמי כידוע מארז"ל המקדש את האשה⁵⁶ ע"מ שאני צדיק גמור אע"פ שהוא רשע גמור מ"מ מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, נמצא שע"י הרהור תשובה בלבד יכול להתהפך מן הקצה אל הקצה מרשע גמור לצדיק גמור, משא"כ בעוה"ב לא יוכל להיות עלי' ממדריגה למדריגה כ"א ע"י ביטול והפשטה ממדריגה הראשונה ולכן כאשר נמשכה הנשמה אחרי תענוגי עוה"ז לא תוכל לבוא בג"ע להנות מזיו תענוג האלקי כ"א כאשר תזדכך נפשו בתחילה ע"י גיהנם ונהר דינור כו' (... וכן מגעה"ת לגעה"ע אע"פ ששניהם הוא בבחי' עונג האלקי מ"מ לא תוכל להתעלות מגעה"ת לגעה"ע כ"א ע"י העמוד⁵⁷ המפשיטה ממהות תענוג הראשון לגמרי כו'. ..). והיינו מפני שבעולמות הרוחני' אינו נמשך רק מבחי' ממכ"ע שהוא אור הבא בסדר והדרגה, לכן מי שהוא במדריגה התחתונה א"א לו לקבל האור שבמדרגה העליונה הימנה כ"א ע"י ביטול והפשטה ממדריגה הראשונה