תכא

המל' [מוסתרת בד' מיני נוגה דאבי"ע כי גם לעומת האצי' יש נוגה רק שהיא בבריאה כמבואר בכתבי האריז"ל²⁶, ובנפש בחי' נוגה דאצי' הוא ראומה כמ"ש בכתבי' בשם הרה"מ נ"ע²⁷ כו' וד"ל] היא מוסתרת בנוגה דאבי"ע וכן בכאו"א מישראל ניצוץ האלקי שבו מוסתר בד' מיני נוגה כו' וצריך לשבר הקליפה וממילא תתגלה הפרי והיינו להעביר בחי' ההסתר שיש בחומר נה"ב [ולא העברת עצם חומר נה"ב דא"כ למה ירדה הנשמה בגוף ואדרבה ע"י חומר נה"ב תעלה הנשמה בעא"ע כמו שית' לקמן בענין תלכו כו'] וכאשר מזדכך חומר הנה"ב בתכלית אז ממילא תתגלה הפרי שהוא ענין השמחה בה' להיות חדות הוי' ממש היא מעוזו²⁸ [שכ"ז הוא מצד עצם ניצוץ האלקי עצמו הנק' שמחה כנ"ל ומצד תוס' אורו' שמאירין בה ע"י המצות כנ"ל], וענין שבירת הקליפה המכסה ומסתיר הוא ג"כ ע"י תומ"צ כי הנה ידוע שהתו' ממשיך או"פ והמצות ממשיכים בחי' מקיפים²⁹ וכל בחי' אורות אלו נמשכים גם בנה"ט שע"י נעשית עיקר המצוה מצד שנעשית בגשמי'. והנה כמו למע' בבחי' הכלים דאצי' אוה"מ מזכך חצי הכלי מבחוץ³⁰ ואוה"פ מזכך חצי הכלי מבפנים עד שמחמת זה נעשה מזוכך בתכלי' לגלות האור כמ"ש בלי הסתר כלל [ולכן נק' ספי' מלשון סיפור כמ"ש במ"א על מאמר וספרתם³¹ כו'] כן הוא בנה"ט נזדכך חצי הכלי מבפנים ע"י התו' וחצי הכלי מבחוץ ע"י המצות [והו"ע הרע שבגילוי והרע שבהעלם שנק' פנימי' הכלי וחיצוני' הכלי כו' וד"ל] ואז מזדכך נה"ט בתכלית עד שמאיר ע"י בבחי' הגוף בחי' נפשו האלקי' כמ"ש בפנימי' נקודת הלב בבחי' גילוי ממש ואז מאיר בחי' השמחה של מצוה מצד עצם המצוה כו' [ועיקר הגילוי הוא בבחי' מועדי' לשמחה והעיקר בבחי' חג הסוכות שמאיר בחי' המקיפים דשמחה ובשמע"צ בבחי' פנימיות³² ואז נזדכך כלי הנה"ט בתכלית ומאיר מעין לעתיד דכתי' כי בשמחה תצאו³³ כו' וד"ל] בנה"ט וחומר הגוף וזהו"ע שבירת הקליפה שגורם גילוי הפרי כו' וד"ל, וזהו ענין כי הוי' אלקיך אש אוכלה³⁴ שזהו מקיפים ופנימי' שנמשכים ע"י תומ"צ שנק' אלקיך שהוא בחי' אש המזכך נה"ט כמו אש המעביר החלודה מבפנים ומבחוץ כו' וד"ל. [וביאור הענין הנה המצות הם כלולים ממים ואש שהוא בחי' חו"ג, ובחי' החסדים שבמצוה גורמים גילוי אור המאיר שהוא ענין תוס' אור למעלה שמזה נמשך תוס' שמחה בנה"א כנ"ל ובחי' הגבורה שבמצוה הוא בחי'