שכט

בחי' רחמים על השפלת וירידת הנשמה שבגוף (... או על מציאות הנבראים דבי"ע שהם בחי' מ"ת⁴⁰ בוכים⁴¹ כו' כמבואר במ"א. ..), אבל מדריגת יעקב הוא בחי' רחמים על עולמות עליונים שבעולם האצי' ששם אינו שייך הירידה וההשפלה רק שהרחמנות הוא על ריחוק הערך דאין ערוך ממאציל לנאצלים כו', והנה ידוע דאתדל"ת זאת דהתעוררות רחמים הוא מעורר המשכת הדעת כידוע דדעת מקור הרחמים כי כל מי שיש בו דעת יותר יש בו רחמנות יותר, וכן בכלי המקבל כל מי שיש בו דעת יותר הוא כלי לקבל גילוי הרחמנות ביותר משא"כ מי שאין בו דעת אסור לרחם עליו⁴² כו', וכך יובן למעלה דע"י התעוררות הרחמים עליונים על עולם האצי' איך דאין ערוך לך מעורר המשכת ותוס' אור מבחי' אא"ס המלובש בח"ע דאצי' להיות נמשך ע"י הדעת עליון דאצי' בכל עולם האצי' כל הון יקר ונעים כו', אבל ע"י הרחמים דמדות השבטים יעורר מבחי' אא"ס שבאצי' להיות נמשך למטה בבי"ע רק הארה חיצוני' בעלמא ע"י הדבור עליון הנק' ים המכסה ומסתיר כנ"ל, וזהו בחי' המשכת אא"ס שבחכ"ת ע"י ד"ת כו' וד"ל. אך ע"י מה יתעורר רחמים עליונים דמדת יעקב בעל עולם האצי'⁴³ הוא ע"י רחמים שלמטה על השפלת וירידת הנשמה (... או השפלת וירידת הנבראים מאין ליש כנ"ל. ..) וכנ"ל במשל דשבטים שבאילן שכופפי' עי"ז עיקר האילן כו' אך לא נמשך רק הארה בעלמא מאצי' לבי"ע בדרך העלם והסתר ע"י בחי' המל' הנק' ים כנ"ל וד"ל.

וזהו מה שאנו אומרים בת"ח למה תתעינו ה' מדרכיך תקשיח לבינו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך⁴⁴, שאצלינו בחי' מדריגות תחתונות דעשי' שנתמעט הארת האצי' מאד שזהו בחי' אה' דאברהם ויראה דיצחק (... שנכללים בבחי' רחמים עליונים שבאצי' שזהו מדת יעקב כו'. ..), לכן מבקשים שישוב אלינו ע"י התעוררות רחמים על השפלה וירידה דנשמתינו בגוף שזהו⁴⁵ מדריגות השבטים כו' וד"ל. ..). אך ידוע ההפרש בין קיום התורה דאבות ובין מ"ת⁴⁶ דיוצאי מצרים שהאבות ע"י עבודתם והילוכם בקדש בעילוי אחר עילוי ע"י התעוררות רחמים כ"א לפי מדריגתו כאו"א המשיך הארת אא"ס שבחכ"ע דאצי' להאיר בבחי' תוס' אור בכל עולם האצי' אבל בבי"ע לא נמשך רק הארה בעלמא מבחי' תוס' האור שבאצי' והארה זאת נמשכת על ידי דבור העליון המסתיר ומכסה על האור שבאצי' להיות נמשך רק הארה בעלמא ממנו כנ"ל, אבל בחי' מתן תורה ליוצאי מצרים זה הי'