רסח

ממדריגה למדריגה עד שנתלבשה בהלכות הגשמי' ולכן נמשלה התורה למים כמבואר בלק"א²⁵ כו', ונמצא שהחכ' שבהלכות הגשמי' הם בבחי' עילוי יותר מכל מדריגות שבעולמות אפי' מבחי' חכ' שבאצילות כו' (... וזהו היוקר וחשיבות שבחכ' התורה וכמאמר יקרה היא מפנינים²⁶ כו'. ..).

והנה עם כל הנ"ל יובן ענין שהקב"ה משתעשע עם חכמת התורה שבעוה"ז דווקא להיות שתורה זאת יקרה היא בעיניו מחמת שהיא בבחי' עילוי והפלאה למעלה מכל בחי' חכ' שבעולמות דאבי"ע וידוע שהנהגת העולמות מוכרח להיות ע"י המדות דחו"ג כי ההשפעה מוכרח להיות ע"י החסד אך אם הי' השפע נמשכת בלי צמצום לא היו המקבלים יכולים לקבל ונמצא שאין זה חסד כלל לזאת מוכרח להתגלות מדת הגבו' לצמצם השפע בכדי שיתקבל במקבל שזהו תכלית החסד כו', וכן לפעמים יומשך בחי' מדת הגבורה למנוע השפע משאינו ראוי לכך ועד"ז יהי' לפעמים ההנהגה ע"י מדה"ר היינו אע"פ שאינו ראוי מצד מדת הדין מ"מ יומשך בו השפע מצד הרחמנות כו', ונמצא שהנהגת העולמות שבמדת המלוכה היא מקבלת מלמעלה היינו מבחי' המדות דז"א כו', והמדות מתנהגים ע"פ המוחין דחו"ב חכ' הוא מקור לקו הימין דחסד ובינה הוא מקור לקו השמאל²⁷ דגבורה כו', וזהו מלך במשפט יעמיד ארץ²⁸ כו', ונמצא שבחי' קוב"ה הוא בחי' המדות דאצי' עם המוחין השייכים למדות המתלבשים במדת המלוכה כו', אך בחי' חכ' התורה היא למעלה מבחי' החכ' השייך למדות כו' (... רק בבחי' או"א עילאין²⁹ שלמעלה מבחי' המוחין דז"א כו'. ..) לכן ע"י לימוד הלכות דעוה"ז ששרשם בחכ"ע ממש שהוא חכמתו העצמי' ממשיכים מוחין יותר עליונים בבחי' המדות הנק' בשם קוב"ה כנ"ל למעלה דמקור החכ' ומקור התענוג אחד ולכן ממילא מתגלה בו גם העונג העליון הנק' שעשועי המלך בעצמותו³⁰ כו' ומטעם הנ"ל שיוקר החכ' ממשיך תענוג וזהו"ע הנ"ל דקוב"ה אתא לאשתעשע כו' עם צדיקיי' כו' מלימוד הלכות שלמדו בעוה"ז דווקא כו' וד"ל.

וזהו ענין אז תתענג על הוי'³¹ שהו"ע העונג שבעצמות השעשועי' שהוא למעלה משם הוי' והכוונה הוא על קיבול שכר הצדיקים שהם מתענגים בעונג שלמעלה משם הוי' ששם הוי' עצמו מקבל תענוג משם וזהו ענין השעשועים