רמה

השכל ימצא גם בעצמו גם כשאין זולתו מי להשפיע אליו כמו חכם עמוק שיכול להשכיל השכלות עמוקות בעצמו גם כשאינו רוצה כלל בהשפעה (ואדרבה טבע החכ' להיות בבחי' ביטול במקורה בעומק אחר עומק ולא בבחי' ירידה והשפעה למטה כו') אבל בחי' המדות לא יתכן רק לזולתו כמו כח החסד שענינו הוא להטיב לזולתו או טבע הגבורה למנוע השפע מזולתו כו' ות"ת לרחם לזולתו וכן כל המדות אינו שייך רק לזולתו הנבדל כו' (אך במ"א מבואר שמדת המלוכה לא יתכן בלי מציאת זולתו כי אין מלך בלא עם³¹ אבל בחי' שאר המדות³⁰ יתכן גם בלא זולתו³² היינו שמציאותם יכול להיות גם כשאין מציאת זולת בפועל כמו החסדן בטבע שנקודת רצונו תמיד להשפיע חסד וטוב גם כשאין עדיין מציאות זולתו בפ"מ להטיב אליו אך מ"מ הוא בחי' כח ומקור לזולתו הנבדל כו' משא"כ גילוי המלוכה לא יתכן רק כשיש מציאות זולתו בפועל הנבדל, ונמצא שבחי' המדות הוא כח ומקור לשפע הנמשך לזולתו ובחי' המלוכה הוא בחי' השפע בפ"מ לזולתו הנבדל כו').

והנה ע"ד דוגמא זאת יובן למעלה שגם שנמשך בחי' חו"ב מבחי' העלם עצמות המאציל שזהו ג"כ ירידה והשפלה לגבי עצמותו ממש מ"מ הוא רק בחי' גילוי עצמי' שנגלה לעצמו ואינו בגדר מקור לעולם הנברא מאין ליש ולכן נק' חכים ולא בחכ' ידיעא כו' ולא בבינה ידיעא³³ כי אינו מושג הגילוי עדיין לזולתו הנבדל ממנו כבי' רק הגילוי הוא לעצמו, אבל בחי' המדות שנאצלו מעצמי' המאציל הוא בחי' מקור לעולם הנברא מאין ליש ולכן נאמר כי אמרתי עולם חסד יבנה³⁴ שבחי' ההתחלה להיות מקור לבנין העולמות הוא מבחי' החסד, וזהו שבחי' ז' מדות נק' בלשון המקובלים בשם ז' ימי הבנין³⁵ להיותם מקור לבנין העולמות כו' [אך בחי' ז' המדות הם בחי' מקור בלבד לעולמות ולא נתהווה עדיין מציאות העולמות בפ"מ אבל בחי' מדת המלוכה מהווה³⁶* מציאות העולמות בפ"מ מאין ליש כו']. ועם זה יובן ענין כי ששת ימים עשה ה', כי ענין היום למעלה אינו כמו יום שלמטה בגשמי' רק הוא בחי' הארה בלבד³⁶ שהוא מקור לעולם הנברא³⁷ ביום הראשון הוא בחי' חסד