רלד

שהיחוד נעשה ע"י הלימוד בלבד שהוא בדיבור לכן אינו נמשך רק ברוחניות בפנימי' העולמות משא"כ ע"י מעשה הקרבנות בזמן בהמ"ק הי' נמשך בחיצוניות העולמות ולכן הי' בחי' אלקות דלמעלה מן הטבע בהתגלות וכמו אש של מעלה שהי' יורד³³ כו', מקום ארון אינו מן המדה³⁴ כו', משא"כ עכשיו אותותינו לא ראינו³⁵ כו' מצד שאין הגילוי בחיצוניות העולמות אלא בפנימיות כנ"ל וד"ל. וכן³⁶ עד"ז אפשר יכול להיות היינו כאשר לומד הלכות סוכה שהוא כאילו קיים מצות סוכה והיינו כנ"ל שממשיך אור העליון למטה כמו כשיושב בסוכה בימי הסוכות כן ממשיך המשכה זאת ע"י הלימוד אפי' כשלומדה שלא בזמנה³⁷ רק שממשיך בפנימי' ולא בחיצוני' כמו כשממשיך ע"י מעהמ"צ עצמה שממשיך גם בחיצוני' כו' וד"ל.

אך להבין כל הנ"ל י"ל ענין המאמר שהתורה קדמה לעולם³⁸ וכמ"ש ואהי' אצלו אמון³⁹ כו' ונאמר ה' קנני ראשית דרכו⁴⁰ והיינו שהתורה קדמה גם לעולם הנאצל⁴¹ כי שרשה בעצמות המאציל כו'. והענין הוא כי התורה הוא בחי' חכמה⁴² רק שהיא בחי' חכה"ק בעצמיות המאציל, והנה מבשרי אחזה שבחי' חכ' הוא בחי' קו המדה למדוד כל דבר באיזה אופן יהי' ואח"כ הוא עושה ע"פ מה שנמדד בחכמתו כן למעלה מתחלה נמדד בעצמו' המאציל כל אופן ההשתלשלות מרכ"ד עד סוכ"ד באיזה אופן יהי' ואח"כ נמשכו כל ההשתלשלות באופן שכבר נמדד בעצמות המאציל וכן כל היחודים הנעשים ע"י המצות נמדדו כבר בעצמו' המאציל באיזה אופן יהי' היחוד, היינו כאשר יעשו בנ"י כך וכך ימשיכו בחי' יחוד עליון דקוב"ה ושכינתי' שהוא בחי' תוס' אורות על המדה הקצובה בראשית ההשתלשלות בבחי' העולמות, ותוס' זה מרובה באין ערוך על העיקר, וזהו נק' יחוד קוב"ה ושכינתי'⁴³ כי שכינה הוא שוכן בתחתונים שהוא בחי' החיות אלקי המחי' את כל העולמות כו' וקוב"ה הוא בחי' הסובב כו' [היינו עצמות המהות שלמעלה מגילוי אור בחי' סובב האמיתי. ..] והיחוד הוא בחי' תוס' אורות הנמשכים מבחי' סובב הנ"ל לבחי' ממכ"ע וזה נמדד בעצמו' המאציל באיזה אופן יומשך היינו הקרבן כאשר יעשה איש הישראלי בכל הדקדוקים אזי יומשך ע"י תוס' אורות בכל הפרצופים דאצילות אפי'