אוצר החסידיםפלח הרמון<h2>אחרי</h2><h3>מנין שקושרין לשון של זהורית</h3>רא

רא

המוחין שפעולתם לקרר דוקא ולכן גם למעלה מעורר עי"ז בחי' י"ה שהוא המוחין עליונים ולכן שמי עם י"ה שס"ה ל"ת.

ג) והנה כ"ז הוא כשמקיים מ"ע מעורר בחי' ו"ה וע"י ל"ת בחי' י"ה כנ"ל, וממילא מובן שאם עבר על מ"ע (אבל מל"ת לא עבר ח"ו מעולם) פגם עי"ז למעלה בחי' מדות עליונות ובנפשו ניכר שלא האיר את מדות שבנה"א, ויש אצלו טמטום הלב³⁴, כי המוחין לא פגם, והראי' שלא עבר על מל"ת מעולם, שניכר שמוח שליט על לבו שלא לעשות רע בפועל מפני פחד ה', וא"כ למה מטעם זה לא נזדרז לעשות מ"ע ג"כ, אע"כ הטעם כנ"ל כי המוחין מרוממים ומנושאים עדיין מלנענע אברי המעשה הן מצד האור הן מצד הכלי כנ"ל באריכות. וע"כ התיקון לזה הוא תשו' שהוא בינה³⁵ כמ"ש המקובלים³⁶, וכמ"ש במד"ר מנין לתשו' שקדמה לעולם³⁷ שנאמר בטרם הרים יולדו³⁸ מאותה שעה תשב אנוש³⁹ כו', ואין הכוונה קדימה זמנית כי קודם שנבה"ע לא הי' מי שיחטא ומי שישוב, אע"כ הכוונה היא קדימה במעלה, כי עולם הוא מדות כמ"ש עולם חסד יבנה⁴⁰ שהמדות הוא מקור העולמות כמו שנת' באדם שהמדות הם מקור לפועל והמוחין מרוממים מן הפעולה עדיין כנ"ל, כ"ה למעלה כי עצמי' אא"ס⁴¹ הוא פשוט בתכלית הפשיטות ואינו מקור עדיין לעולמות, אמרו⁴² אנת הוא דאפיקת עשר תקונין⁴³ והע"ס נאצלו מלמעלה למטה כסדרן, עד"מ באדם שמתחלה מתבונן בשכלו ואח"כ מתפעל בלבו וכשנאצלו ג"ר לא הי' עדיין מקור לעלמין דאתגליי' (שנק' עולם בלשון הכתוב ע"ש שהוא מעלים⁴⁴ ומסתיר על כח אלקי המהווהו), כמו עד"מ באדם שהמוחין אינם רק אור המאיר לעצמו, ומתרוממים מן המעשה עדיין⁴⁵, רק א"א לומר שמן המוחין שנאצלו

הערות

34. טמטום הלב : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקס ואילך. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ב, ב. וש"נ.
35. תשו' שהוא בינה : ראה זהר ס"ת לך פ, סע"ב. רע"מ נשא קכב, א וסוע"ב. לקמן מאמר ד"ה לה"ע ההפרש בין שליו"ט תר"ב הערה 73.
36. המקובלים : א: בספרי המקובלים.
37. מנין לתשו' שקדמה לעולם : ראה ב"ר פ"א, ד. לקמן מאמר ד"ה לה"ע ההפרש בין שליו"ט תר"ב ובהערה 66.
38. בטרם הרים יולדו : תהלים צ, ב.
39. תשב אנוש : תהלים שם, ג.
40. עולם חסד יבנה : תהלים פט, ג. ראה גם לעיל ע' קיג ובהערה 90.
41. כי עצמי' אא"ס : א: ואדרבה עיקר הטעם למה בנפש האדם הוא כן הוא מצד שאדם מצויר בדוגמא של מעלה ולמעלה המדות הם מקור לעולמות והמוחין למעלה ממקור לעולמות, כי הגם שביארנו טעם פשוט מצד האור והכלי בנפש, הנה כל הטעמים שאנו מוצאים על תבנית הבריאה מצד השכל הוא מחמת שנבראו כן ע"פ חכ' עליונה כמ"ש כולם בחכ' עשית והחכ' כלולה בנפש האדם ע"כ יוכל למצא טעם בשכל כפי שמדדה החכ' עליונה שישנה בנברא, אבל אם היה נברא באופן אחר ובציור אחר אז הי' השכל מוצא טעם לנברא ההוא ג"כ ע"פ כח החכ"ע, נמצא שכל הטעמים הפשוטים אינם מספיקים אלא לאחר שנברא כן, אבל הטעם האמת על ציור נפש האדם למה מצוייר באופן זה הוא מחמת שלמעלה הוא כן כמ"ש בצומים ( ) כי עצמיו'.
42. אמרו : שם: כמא' אנת הוא חד ולא בחושבן ולכן כשעלה ברצונו לברא עולמות אמרו.
43. אנת הוא דאפיקת עשר תקונין : ת"ז בהקדמה יז, א.
44. עולם. . שהוא מעלים : ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' רב. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יח, ד. וש"נ.
45. עדיין : א ניתוסף: מחמת שלמע' הוא כנ"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.