כג
ע"ד ביטול דחכ' הנ"ל שבפני' ארי', אך אע"פ שזה נחשב בחי' עלי' לחיות הבהמה מ"מ אחר ההתכללות בפני ארי' הנ"ל נתעלה בחי' ארי' הנ"ל ע"י הקרבן (... וכדוגמת המאכל שאוכל האדם שמתחילה נחשב עלי' לגבי המאכל במה שמתעל' מבחי' דצ"ח לבחי' מדבר להיות דם כדם האדם ובשר כבשרו אך אח"כ מוסיף כח וחיות באדם והטעם להיותו גבוה בשרשו יותר מנפש האדם שהוא בחי' התוהו שקדם לתיקון כו'. ..), וענין עלייתו הוא מה שניתוסף בו כח ועוז ע"י חיות הקרבן הנכלל בו להיות נושאות את הכסא ומנושאות עם הכסא38 והיינו שמתחלה נתעלה בבחי' ביטול בבחי' הכסא ואדם שעל הכסא שזהו בחי' מנושאות ואח"כ ע"י ביטולם בבחי' הכסא מתנשא הכסא ואדם שעה"כ לקבל ממקום יותר נעלה שלא הי' יכול [להגיע] מצד עצמו (... והטעם ג"כ להיותם בחי' חיות ובהמות לגבי אדם שעהכ"ס ושרשם בתוהו יותר נעלה ולכן ביכולתם לנשאות את הכסא כו' וכידוע במרכבה לגבי הרוכב כו'. ..). והנה אחר שנושאות את הכסא בבחי' העלאה אז נתוסף אור וחיות באדם שעהכ"ס וממנו לכל העולמות וזהו מה דאתזני כל עלמין ע"י הקרבן39.
אך כל העלי' בפני ארי' להיות מנושאות הוא רק במקורו שנק'40 מקור העולמות [בלבד] (... שהוא בחי' מדות שבמל' בלבד או [יו"ד] כלי' האמצעי' וחיצוני' [ד]מל' כו'. ..) ולזא[ת] גם ההמשכה שנעשה מבחי' [ההעלאה] אינ[ה] רק בחיצוני' ממקור העולמות וזהו אכילת מזבח שהוא מה שנשרף ע"ג המזבח בארי' דאכיל קרבנין הנ"ל, אבל יש עוד בחי' אכילת אדם41 (... שהוא מה ש[ה]כהנים אוכלי'42 בשר כו' שהוא בירור יותר פנימי וגורם המשכה פנימי' יותר. ..). כי הנה ידוע שבד"כ בחי' אדם מדבר הוא באצי'43 כי אד"ם הוא בחכ'44 כח מ"ה45 וידוע דבחי' החכ' מאיר בכל עולם דאצי'46 ואין אא"ס שורה אלא בחכ'47 לכן מאיר אא"ס בכל עולם האצי' שהו"ע תפיסת המהות וכידוע דבאצי' איהו וחיוהי וגרמוהי חד48 משא"כ בבריאה אינו רק
הערות
- 38. נושאות. . ומנושאות עם הכסא : ראה בחיי תרומה כה, י בשם הפדר"א ספ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' שעג. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' כג. שה"א ע, א. תו"ח פקודי ח"ב תנט, א. וש"נ.
- 39. דאתזני כל עלמין ע"י הקרבן : ראה זהר תזריע מח, א.
- 40. שנק' : ב: ליתא.
- 41. אכילת מזבח. . אכילת אדם : ראה (בנוסף ללקו"ת כאן ז, סע"ד ואילך) מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קסג ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שלז. תרכ"ט ע' רמט ואילך. וש"נ.
- 42. ש[ה]כהנים אוכלי' : פסחים נט, ב. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"י, ה"א. ראה גם מאמרי אדה"ז וסה"מ שבהערה שלפנ"ז ובהנסמן לשם. שע"ת מד, א. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקנא. וש"נ.
- 43. מדבר הוא באצי' : ראה סה"ש ה'תשנ"ב ע' 139 הערה 54. תו"ח משפטים ח"ב רצט, א. וש"נ.
- 44. אד"ם הוא בחכ' : ראה גם לקמן מאמר ד"ה להבין כו' פסח ומצה על יד הערה 146.
- 45. בחכ' כח מ"ה : זהר רע"מ צו כח, א. לד, א.
- 46. החכ' מאיר בכל עולם דאצי' : בלקו"ת תזריע כג, ב מציין לע"ח שמ"ז, פ"ג [ובדפו"א פ"ב]. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב לע' תקי.
- 47. אא"ס. . בחכ' : ראה תניא פי"ח (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). פל"ה בהג"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם). לקו"ת במדבר יד, ב [ושם מציין: ”בע"ח שער מ"ז פ"ג" ולפנינו הוא פ"ב ”ושער ב' במה"ב פ"א פ"ג" ולפנינו הוא בשער סדר אצי' ש"ג]. תו"ח שמות ח"א ז, ד הערה 333.
- 48. איהו וחיוהי וגרמוהי חד : ת"ז בהקדמה ג, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.