תקכג

העולמות דבי"ע ששני העולמות דבריאה יצירה הוא כנגד ב' קוי הה'²¹ ובחי' עשי' כנגד רגל הקצר הנפסק שהוא בחי' אף עשיתיו²², וזהו בה' נברא העוה"ז²³ שעוה"ז הוא ג' עולמות הנבראים שנראים בבחי' יש נפרד וזהו"ע בהבראם בה' בראם²⁴ [... והגם שכוונת רז"ל בה' נברא כו' הוא ה' ראשונה היינו שעיקר מקור ההתהוות הוא מבחי' בינה ה' ראשונה כמאמר אימא עילאה מקננא בכורסייא²⁶ כו', אבל גילוי ההתהוות בפועל מאין ליש שיהי' נראה בבחי' יש נפרד הוא ע"י ה' אחרונה²⁵ בחי' המל' שזהו בחי'²⁷ בראם כו' וד"ל], אך גם בחי' ה' אחרונה הוא בבחי' הוי' ולא הי' נראים עדיין העולמות לבחי' יש רק ע"י התלבשות בשם אלקים וזהו כי שמש ומגן הוי' אלקים²⁸ שבחי' אלקים הוא כמו מגן ונרתיק להסתיר על אור שם הוי' שהוא בחי' פרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע²⁹ והוא כמ"ש והבדילה הפרוכת³⁰ כו' כמו פרוכת המעלים את האור לבל יעבור מחוץ לפרוכת כו' כך הוא ענין הפרסא להעלים עצמות האור דאצי' רק אור של תולדה³¹ שאינו מעין אור הראשון כלל לכן נתהווה ממנו בחי' יש נפרד.

וביאור ענין הפרסא יובן ע"י משל רוחני כמו משלי שלמה³² כו', שההפרש בין ב'³³ אותיות ההסבר שהם כלים לאור השכל ולכן נתגלה על ידם אור השכל משא"כ המשל הוא ענין זר לגמרי שאינו כלי לאור השכל כלל וזולתו השומע ידמה שאינו דברי שכל רק מעשה בטלה, אך באמת גנוז בו שכל עמוק ומי שהוא חכם ובר שכל יוכל להבין ממנו אפס קצהו של השכל שהבנתו הוא רק הארה בעלמא מעמקות השכל ואינו מערכו כלל [רק מי שהוא חכם עמוק אדרבה יוכל להבין ממנו עמקות השכל כמ"ש מה שלא יבינו ע"י הסבר כו']. ועד"ז יובן ענין הפרסא שמעלמת בתוכה ומתלבשת בה עצמות האורות דאצי' רק לנבראים אין נגלה ממנה רק הארה בעלמא אור של תולדה שאינו מעין אור הראשון כנ"ל, וזהו"ע כברייתו של עולם ברישא חשוכא כו' והיינו שבריאת העולמות הוא ע"י צמצומים הנק' חושך, ובריאת עולמות עליונים שהוא בחי' ע"ס דאצי' הוא ע"י צמצום הראשון